יום שלישי, 1 בינואר 2013

מקום יפה למות בו - מאלה נאן


מכירים את זה שהאחות בקופת חולים אומרת לילד הקטן להסתכל רגע הצידה, ואז מחסנת אותו. אם זה מוצלח, הוא לא בוכה. ובהנחה שאתם מאמינים בחיסונים, הוא גם קצת יותר עמיד למחלות.
מדי פעם מגיע ספר שמצליח, בלי שנשים לב, ללמד אותנו שיעור פרקטי בהיסטוריה. "מקום יפה למות בו" הוא ספר שכזה. הוא ממחיש באופן מרתק כיצד ההתנגשות שבין רצון האדם לממש את עצמו, לאהוב ולחיות לבין חוקים חברתיים גזעניים, הופכת לתאונה רבת נפגעים. והוא גם ספר מתח מצוין.

קצת רקע היסטורי לפני העלילה. בשנת 1948, במקביל להקמת מדינת ישראל לאחר השואה, עלתה בדרום אפריקה לשלטון "מפלגת הלאומיות". המפלגה חוקקה שורה של חוקים שהפלו לרעה את השחורים והצבעוניים (בדרך כלל צאצאים של ניצול מיני בין אדונים לבנים לעובדיהם השחורים). חוקים אלו התבססו על תפישת המפלגה כי האדם הלבן עליון על האדם השחור ועל אלו שבעורקיהם זורם דם שחור. השחורים והצבעוניים הורשו לצעוד רק בדרכים אחרות מן הלבנים, ביקרו במועדונים משלהם, ונאסר עליהם כמובן, להתחתן עם לבנים.
הלבנים, אנשים שהיגרו לאפריקה במאות הקודמות, נהנו ממעמד עליון ופנטזיה של עליונות. שחור ולבן לא היה רק ביטוי אלא קו שאסור לחצות. מפלגה זו שלטה באפריקה עד 1994.

על הרקע ההיסטורי הזה מתרחש "מקום". הוא נפתח בחקירת הירצחו של שריף העיירה "ג'ייקובס רסט" - אפריקאנר (לבן) וותיק, איש משפחה שלו חמישה בנים בריונים (למעט אחד שנועד לכמורה) ואישה אדוקה שמאמינה בעליונות הלבנה ובסכנה שבהתערבבות עם שחורים. מאחר שהדיווח הראשוני על הרצח אינו ברור, נשלח לזירה רק אדם אחד - עמנואל קופר, חוקר בהווה וחייל למוד מלחמות בעברו. קופר פותח בחקירה ומגלה כי המציאות של העיירה רוחשת סודות. הוא נעזר בשאבללה, חוקר שחור שהיה חבר נפש של הנרצח, וברופא יהודי בעל עבר מפוקפק שיש לו הרשות לטפל רק בשחורים.

כשקופר מתחיל להתקדם ולחשוף מעט מן השכבות של הסודות האופפים את הרצח האלים, מגיעים לאזור חוקרים מטעם ה"סקיוריטי", המשטרה החשאית של הממשל. החוקרים החשאיים כמובן אינם מקלים על קופר כשהם חוקרים זוית אחרת לרצח, וקופר צריך להסתכן כדי להמשיך לחקור.

הסודות נחשפים ומלמדים עד כמה גם תחת חוקי ברזל של הפרדה גזענית, היצרים האנושיים הרוחשים ממשיכים לפעול כמו רכבת מהירה.

הקצב די מהיר, והתעלומה הנהדרת מתפתחת באופן מרתק. הדמויות מוצלחות מאוד. במיוחד בניו של הנרצח שמתוארים כבריונים מיוזעים ואכזריים ושוטרי המשטרה החשאית. כולן דמויות מאיימות ומטרידות. גם הדמויות האחרות אמינות מאוד, גם אם לא עמוקות מדי. דווקא הגיבור, קופר, מעט שבלוני, אבל אמין ובעל תושייה.

ציונים:

כתיבה: 8.5
דמויות: 8.5 היה יכול להיות גבוה יותר אם קופר היה מעט יותר מעניין
תעלומה: 9
קצב: 8

בונוס/עונש: חמש נקודות בונוס על האופן המעולה שבו המידע ההיסטורי הרב משולב בספר הקולח והמרתק הזה.

סופי: 9

מותחן היסטורי אינטליגנטי, מיוזע, אלים ורווי יצרים. מתאים לחובבי "ילד 44", ולא פחות מוצלח ממנו. התעלמו מעיצוב הכריכה הבינוני, ותקבלו את אחד המותחנים הטובים שפורסמו לאחרונה.

2 comments:

  1. שלומות, :)
    מאז גיליתי את הבלוג שלך והפכתי להיות מנויה אדוקה :) אני מחכה בקוצר רוח לביקורות המרתקות שלך.
    כדי כך עד כי המלצתי על הבלוג שלך ברשת א' -
    הנה הקישור -
    http://www.youtube.com/watch?v=P2UcZKkyCGo&feature=youtu.be

    השבמחק
  2. היי הלנה
    שמח מאוד שאת נהנית מהקריאה, תודה רבה על הפידבק החיובי והפרסום. זה מאוד מעודד להמשיך לכתוב:)

    השבמחק