זיכרון. לפני יותר מ-11 שנים היה לי מן סופ"ש מושלם. חברי הטוב שכנע אותי להצטרף להופעה של ארט-ברוט שלא הכרתי ויום אחרי זה ראינו את kickass בקולנוע. ארט ברוט הייתה פצצת רוק-פופ והומור בריטית. הסולן באמת הילך קסם על הקהל, והמלודיות מושלמות, ו-kickass היה מרגש ומקפיץ וחתרני. מתיו ווהן הבימאי (עיבד גם "אבק כוכבים" של ניל גיימן, עם תפקידים חמודים לרוברט דה נירו ומישל פייפר) השלים את התמונה והפך את הסופ"ש הזה למושלם.
השמש שקעה וזרחה משהו כמו 4000 פעם מאז, ואיכשהו לא הזדמנה לי שוב חוויה כזו של one-two-punch, עד הסופ"ש האחרון.
בין אריזות לתרגומים, שמעתי את "as the love continues" של mogwai, הרכב פוסט רוק סקוטי ותיק (מסתבר שרוברט סמית מהקיור עוקב אחריהם בטוויטר) שהצליח להוציא עוד יצירה אפלולית-מתוקה תחת ידיו. הרצף של here we, here we, here we go forever, dry fantasy ו-ritchie sacramento באמת מכשף (האחרון כולל את השורות המצמררות הללו, בתרגום חופשי, "חברי הוותיק ביותר, שבקושי הכרתי...כל כך הרבה כיף, להסתובב שם בחושך...עצרת את הזמן, איכשהו, מצאת דרך החוצה, פגיון בלב כולם...). אז בין האזעקות, אלו היו הצלילים של סוף השבוע. ואם בסבלנותכם האדיבה הגעתם עד הלום, אז מה שהשלים את ההרמוניה עם סוף שבוע מלפני 11 שנים היה "רובורצח" נובלת מד"ב קצרצרה וקצבית שהיא הדבר הכי קרוב לסרט פעולה אינטליגנטי שאפשר למצוא היום, ולא רק כי בתי הקולנוע היו סגורים עד לפני שניה.
מרתה וולס כתבה כבר 8 נובלות/סיפורים קצרים/רומנים ביקום של רובורצח, בעקבות הצלחת הספר הקצרצר שנסקר כאן. הגיבורה, יחידת אבטחה שמה, היא אנדרואיד שמיועד להגן על משלחות חוקרים היוצאים לסקור כוכבים לא מיושבים. זה עסק יקר. פרמיות ביטוח גבוהות. סיכון פיזי. סיכוי נמוך להחזרת ההשקעה. כמו בחיים.
ספוילרים קלים להתחלה - הספר נפתח בסצנת פעולה אה-לה "tremors" (אם לא מכירים שווה לחפש, מד"ב כיפי מ-1990 ומשהו עם פרד וורד וקווין בייקון) שבה יחידת (כך נכנה אותה מעכשיו) צריכה להציל כמה מחברי המשלחת מיצור דמוי graboid - מן תולעת חול ענקית - שמתפרצת אל זירת המחקר וכמעט טורפת נתח ניכר מחברי המשלחת. יחידת נחלצת להגנה. ואנחנו מגלים שליחידת יש סוד. היא עצמאית לאחר שנטרלה את השליטה עליה - סוף ספוילרים קלים.
במהלך עבודתה של יחידת אנחנו נחשפים לעולם הפנימי של בינה מלאכותית שמשורטט באופן הגיוני, מתוחכם וגם טיפה מרגש - מח אנליטי וקר עם חיבה לתרבות פופ וסימפטומים של חרדה חברתית. סקיינט עם body issues. ויש משהו הגיוני בבינה מלאכותית שמאזנת בין הגיון קר ושיקולים אישיים לאלמנטים רגשיים שייכן שניתן יהיה בעתיד לפתח אצל מערכות. נדמה לי שפעם הייתה איזו אגדה אורבנית הייטקיסטית על כך שבינה מלאכותית במשרדי פייסבוק פיתחה שפה סודית לאחר שהחלה לשוחח עם מחשב חבר.ה ואז נותקה מחשמל. בקיצור, וולס בוראת פה יקום שממש מרגיש כמו מה שיקרה עוד מעט כשהאינטרנט וטכנולוגיות ננו יתפתחו ויאפשרו היברידיות אנושית-שבבית-רשת חברתית או משהו כזה. מה שיפה במה שוולס עושה הוא שהכל מרגיש טבעי, אינטואיטיבי, מתוחכם ועדיין פשוט.
אניהו, יחידת והצוות שלה, בו בולטת המפקדת, מנסה, מגלים במהרה - לא תאמינו! - שמשהו לא טוב מרחש על פני הכוכב. גופות מתחילות להיערם, ונוצר מן זיווג חביב בין טרמינייטור/רובוקופ לווייב של אגתה כריסטי. יחידת וחבריה צריכים לפענח מה קורה לפני שהצוות יחוסל ובמקביל יחידת מנסה לשמור על סודה מפני הצוות שהופך חשדן באווירה שנוצרת.
העלילה זורמת מאוד - הדילמות שיחידת וחבריה צריכים לפתור נהירות ומרתקות. לפעמים מזכירות גרסאות של דילמת האסיר. סצנות הפעולה כיפיות וקל לדמיין אותן. התעלומה, גם אם גנרית, עובדת. הכתיבה חביבה, במיוחד המונולוג הפנימי של יחידת, והסיום צפוי ולא צפוי, מבהיר לנו שהתמקמנו ביקום מרתק שיש עוד הרבה מה להוציא ממנו.
מילת הערכה להוצאת "נובה". קנייה ותרגום של יצירות מד"ב כשאין לך גב של הוצאה גדולה היא מעשה אמיץ או סיכון מיותר, תבחרו. שמעתי גם מי שהגדיר כהתנהגות אובדנית. וללא חולמים מסתכנים יצירות כאלה לא היו רואות אור בארץ. הספר נמצא בחנות באתר ההוצאה, בפורמט דיגיטלי בלבד. אז אם חשקה נפשכם בתמיכה ביוזמות חסרות סיכוי לצד מותחן רובוטים מוצלח.
ציונים:
כתיבה: 8.5
קצב: 8.5
דמויות: 8
תעלומה: 8
ממוצע: 8.25
בונוס/עונש: פלוס שתיים וחצי נקודות על הרעיונות החדשניים, הזרימה הטבעית והחיבור לסרטי רובוטים מהניינטיז
סופי: 8.5
אז מה עולה 32 ש"ח, והוא הדבר הכי קרוב לסרט טוב בקולנוע בתקופה שבה במשך שנה לא ניתן היה להכנס לבתי הקולנוע וגם ההיצע היה ככה ככה? say no more, זה murderbot!
