יום שני, 5 בדצמבר 2011

נמסיס - יו נסבו

 
















אין לי הרבה מה להגיד על נמסיס. הספר עושה עבודה טובה מאוד בעצמו. 

עבורי, לגלות שתורגם ספר חדש של יו נסבו זה קצת כמו לשמוע שלהקה שאני מאוד אוהב מגיעה לארץ. (קיור או פמפקינז מישהו?). ואולי לתחושה הזו יש בסיס הגיוני - איפושהו בביוגרפיות המקוצרות של נסבו מצוין שהוא גם סולן של להקת רוק.  ובאמת, נמסיס הוא קצת כמו קונצרט של ספרות מתח.

את הקודם שתורגם, "אדום החזה", אהבתי מאוד. שם בלטו בעיני הריאליזם, המרירות, האווירה המלנכולית-מהורהרת ורוחב היריעה ההיסטורי. בכלל, נראה שהייחוד של נסבו, מעבר ליכולות הכתיבה המצוינות שלו היא לתת "עוד משהו" ברומני המתח שלו. הקודם עסק רבות בנאציזם בנורווגיה במהלך מלחמת העולם השנייה והיום. הנוכחי מספר על אורחות חיי הצוענים בדרך מרתקת. במובן הזה, של ערך נוסף, ספריו של נסבו מזכירים את ספריו של סטיג לרסון. אבל נסבו, למרות הארבע מאות ומשהו עמודים שלו, רזה ומהודק יותר. (בכלל, עכשיו כשאני חושב על זה, שני הסופרים נראים פיזית קצת כמו איך שהספרים שלהם מרגישים...).

ובכל זאת, כמה מילים על הספר עצמו. בעיני הוא כולל כמה חידושים מוצלחים.

ראשית, נראה שבנמסיס נסבו לוקח את הגיבור שלו צעד קדימה מבחינת מעורבותו בפרשיות בהן הוא מעורב. בעלילה הנוכחית הארי הולה חוקר שרשרת של מקרי שוד אלימים שבמסגרתם נרצחת עובדת בנק. במקביל, פגישה עם בת זוג מהעבר מסתבכת, ולאחר שהיא נמצאת מתה, הולה נדרש לחקור את מותה. ברקע, הוא נותר נחוש להמשיך ולחקור את הירצחה של שותפתו, אלן ילטין.
נראה שהפעם נסבו מאפשר לגיבור שלו להסתבך יותר. להסתכן יותר. להמר יותר. ובכך יוצר שינוי מעניין בדמותו של הארי, במיוחד אם מסתכלים על שני הספרים כרצף. והמתח, בהתאם, קצת יותר חד.

בנוסף, נסבו מייצר בנמסיס דמויות חדשות מרתקות. רסקול השודד הצועני בנוי בצורה מעוררת התפעלות. הוא נחשף לקורא דרך דיאלוגים קולחים. הוא הזכיר לי מעט את חניבעל לקטר משתיקת הכבשים. גם באופן המפגשים עמו וגם בצורה שבה התייחס להארי, החוקר. הדמות שלו כל כך הרשימה אותי עד שחשבתי שיכול היה להיות נחמד אם היו עושים "ספין אוף" גם לדמויות מספרים. ביאטה לן, השוטרת שנראה כי האבנורמליות המוחית שלה גורמת גם למידה מסוימת של קשיי תקשורת, היא עדינה ומעוררת אמפתיה וסקרנות. וגם איברסן, המפקח המרגיז שאחראי על חקירת השוד, הוא דמות שאשמח לפגוש שוב בהמשך. פוליטיקאי שעובד כשוטר בדרג גבוה. מסוג הדמויות שכיף להתעצבן עליהן תוך כדי קריאה.
ולמי שקרא את אדום החזה - כדאי מאוד - גם דמותו של הנסיך ממשיכה להתפתח.

ומה לא עבד?
אולי הפתרונות הסבוכים מדי של התעלומות. או העובדה שאחרי שהמורכבויות נחשפו, התברר כי האמיתות שמאחוריהן הסתתרו מניעי הדמויות היו בכל זאת פשוטות מאוד (נוסחו היטב על ידי הצרפתים). אבל אל תתנו לעובדה הזו להרתיע אתכם. מדובר פה בספר מצוין.

סיימתי את הספר בארבעה ימים. קראתי באוטובוס, בעבודה, לפני השינה ובהמתנה לרופא בקופ"ח (שם הספקתי המון, אבל זה נזקף לזכות הספר המוצלח והשירות האיטי של קופת החולים במידה שווה).

לא אמשיך לבלבל את המוח ואפנה ישר לציונים:

איכות כתיבה: 9
תעלומה: 8
דמויות: 9
קצב: 8

ממוצע: 8.5

בונוס.עונש: 5 על שני דברים: למרות שהספר די כבד ועמוס בפרטים הקריאה היא חוויה מהנה ולא מכבידה, וזו לא חוויה שכיחה. כמו כן, התפתחותו של הארי הולה ביחס לספר הקודם הופכת את הרצף למהנה יותר.

סופי: 9 מומלץ בחום, עשו לעצמכם טובה וקיראו אותו.

מקווה שהוצאת "בבל" תקצר את זמן ההמתנה לרומן הבא. יש לי מספיק מזה בקופת החולים



אין תגובות:

פרסום תגובה