לפני כמה ימים פורסמה ב"מאקו" כתבה על ארגון "V15" ששם לו למטרה להחליף השלטון בבחירות. אם נשים רגע את תיאוריות הקונספירציה והנטיות הפוליטיות שלנו בצד, יוותר רק מצב אנושי מוכר - סתירה (מצלצלת) של הנחות יסוד וציפיות אחרי מאמץ מרוכז.
חברי הארגון, חדורי תחושה של שליחות אידיאולוגית, ונשענים על פעולה מאורגנת, הרגישו אופטימיות לקראת הבחירות. מהראיונות בכתבה נראה כי ההזדהות האידיאולוגית העמוקה ותוצאות הסקרים הניבו אצלם תחושה של וודאות, שרוסקה על ידי תוצאות האמת.
נראה שאת אותה תחושה צורבת של סתירה נוכח מה שנראה ודאי ונכון במבט לאחור, חשו בלשי משטרה בכל העולם, כאשר תוצאות בדיקות ד.נ.א החלו להיכנס לשימוש סדיר במסגרת עבודת המשטרה. מקרים סגורים שהיוו גולת הכותרת של קריירות נשטרתיות, הפכו באיבחה לתביעות פיצויים של "רוצחים" שהורשעו על לא עוול בכפם, ולבעיטה של קונג-פו-אשמה-ובלבול בבטן הבלש שחשב שזיהה נכונה את ההתרחשויות, ושהאינסטינקטים וההגיון שלו תיקנו, במעט, את החברה האנושית האומללה שעליה הוא מנסה להגן מעצמה.
קצת כמו תוצאות האמת, שמייצגות תוצאות ספירה של מיליוני קולות, ומחליפות אינטואיציה, ניסיון ומדגמים, גם בדיקת ד.נ.א, סוקרת באלגנטיות מיליוני רצפי גנים, ומשיבה בהסתברות גבוהה - כן או לא, באופן שגורם לראיות אחרות להחוויר.
חברי הארגון, חדורי תחושה של שליחות אידיאולוגית, ונשענים על פעולה מאורגנת, הרגישו אופטימיות לקראת הבחירות. מהראיונות בכתבה נראה כי ההזדהות האידיאולוגית העמוקה ותוצאות הסקרים הניבו אצלם תחושה של וודאות, שרוסקה על ידי תוצאות האמת.
נראה שאת אותה תחושה צורבת של סתירה נוכח מה שנראה ודאי ונכון במבט לאחור, חשו בלשי משטרה בכל העולם, כאשר תוצאות בדיקות ד.נ.א החלו להיכנס לשימוש סדיר במסגרת עבודת המשטרה. מקרים סגורים שהיוו גולת הכותרת של קריירות נשטרתיות, הפכו באיבחה לתביעות פיצויים של "רוצחים" שהורשעו על לא עוול בכפם, ולבעיטה של קונג-פו-אשמה-ובלבול בבטן הבלש שחשב שזיהה נכונה את ההתרחשויות, ושהאינסטינקטים וההגיון שלו תיקנו, במעט, את החברה האנושית האומללה שעליה הוא מנסה להגן מעצמה.
קצת כמו תוצאות האמת, שמייצגות תוצאות ספירה של מיליוני קולות, ומחליפות אינטואיציה, ניסיון ומדגמים, גם בדיקת ד.נ.א, סוקרת באלגנטיות מיליוני רצפי גנים, ומשיבה בהסתברות גבוהה - כן או לא, באופן שגורם לראיות אחרות להחוויר.
ב"שקיעה בעלטה", פיטר בלאונר פורש במומחיות מרשימה את תסריט האימים הזה, כשהוא מציב בלש שהמקרה שסגר לפני עשרים שנה, ו"עשה" את הקריירה שלו, נפתח שוב, ועמו גם תיבת הפנדורה של חייו. מה שמוביל אותו, קצת כמו אנשי V15, לשאול את עצמו, במה טעיתי, ומה עושים עכשיו?
פרנק לאפלין, בלש משטרה מעוטר, נדרש לחזור לאחד המקרים הבולטים שפיצח - רצח של רופאה צעירה ונאה על ידי בנו של איש התחזוקה של הבניין בו התגוררה. הרופאה באה ממשפחה לבנה מיוחסת, ובנו של איש התחזוקה, חוליאן שמו, היספני צעיר והורמונלי, שכל תקוותיו של האב המהגר מונחות על כתפיו. פרנק נכנס אל חדר החקירות ומשתמש בעדויות טרום ד.נ.א כדי להגיע להעמדה לדין מהירה, וחוליאן נכנס ל-20 שנה.
הסיפור מתחיל עם שחרורו של חוליאן נוכח ספקות שמתעוררים בעניין הפרשה, מההיבט הגנטי והבירוקרטי שלה. פרנק וחוליאן מתחילים לנהל משחק של חתול ועכבר, כשבלאונר מנהל היטב את אלמנט המסתורין - רצח או לא רצח - ויחד עם עוד מספר מצומצם של דמויות - תובע שאפתן, אישה טובת לב שאוספת את חוליאן לביתה ואשתו של פרנק - העניין הופך למן מחזה קאמרי, שמעבר להיותו מותח, נוגע באופן עדין גם בנושאים של החמצה וחשבון נפש.
הכתיבה של בלאונר נעימה לקריאה. ישירה ולא יומרנית, וגם אם פה ושם חומקת איזו קלישאה ממספריו של העורך, זה לא נורא, כי הסך הכל שוטף ואמין. העיסוק בנושאים כמו בדיקות ד.נ.א ועבודת המשטרה, החזרה לחברה לאחר 20 שנות כליאה, והההיבטים המשפטיים כתוב היטב ומעורר עניין.
הקצב נינוח. בלאונר תמקד בפרנק ובחוליאן לסירוגין, במהלך פרקי הספר, ובנקודות שבהן הם נפגשים, אפשר ממש להרגיש את אי הנעימות ואת ניצוצות הזעם והתסכול. גם פתרון התעלומה מקורי ומעניין.
בכריכה האחורית, המשמשת לעתים קרובות כשלט הפרסום של הספר, מצוטטת ביקורת שמשווה אותו לפרק טוב של סדרה נוסח "חוק וסדר". לדעתי המחמאה הזו עושה לו עוול. הספר היה בעיני יותר מעניין ומקורי מסדרות המשטרתיות הפרוצדורליות.
ציונים:
כתיבה: 8.5
תעלומה: 9
דמויות: 8.5
קצב: 8
ממוצע: 8.5
בונוס/עונש: אין
סופי: 8.5
ספרו של פיטר בלאונר "עושה את העבודה", מחוספס וקצבי, הוא מעמת שני גיבורים פגועים, על רקע השפעת ההתפתחויות המדעיות על עבודת המשטרה. שווה.
כתיבה: 8.5
תעלומה: 9
דמויות: 8.5
קצב: 8
ממוצע: 8.5
בונוס/עונש: אין
סופי: 8.5
ספרו של פיטר בלאונר "עושה את העבודה", מחוספס וקצבי, הוא מעמת שני גיבורים פגועים, על רקע השפעת ההתפתחויות המדעיות על עבודת המשטרה. שווה.
