‏הצגת רשומות עם תוויות עצמי עיניים חזק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עצמי עיניים חזק. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 11 ביוני 2013

תנו לשד לישון - ג'ון ורדון





אחרי ספר ראשון מוצלח מאוד וספר שני די מאכזב, התלבטתי אם לקרוא את החדש בסדרת דייב גרני.
כפי שציינתי בביקורת לספרו הקודם, הוא היה עמוס מדי, הכיל עלילה די מופרכת והכי גרוע - הוא נתן את ההרגשה שורדון הוא one trick pony, שההברקה שיצר ב"חשוב על מספר" היא חד פעמית. לבסוף, גם משיקולי הרייטינג (הביקורת על "עצמי עיניים חזק" היא הנצפית ביותר בבלוג), החלטתי לתת הזדמנות לספר החדש, ואני שמח על כך.

בספר הנוכחי גרני מתבקש על ידי עיתונאית שבעבר הקנתה לו את פרסומו כבלש מצליח, לסייע לבתה, עיתונאית מתחילה שיזמה סידרת טלוויזיה דוקומנטרית. הסדרה אמורה להתמקד במשפחות קרבנותיו של רוצח סדרתי המכונה "הרועה הטוב". עשר שנים לפני ההתרחשויות בספר הנוכחי, הרועה רצח שבעה אנשים ביריות. כולם נרצחו בעת ששהו במכוניתם. כולם היו עשירים. הרועה פרסם מניפסט המצדיק את מעשיו לנוכח פערי המעמדות בחברה. הוא לא נתפס. גרני מקבל על עצמו את משימת הליווי והייעוץ לעיתונאית הצעירה. הוא מגלה כי בנוסף לעניין התכנית על הרציחות הלא מפוענחות והשפעותיהן על משפחות הקרבנות, הוא נדרש לסייע לעיתונאית בהתנהלות מול בן זוג לשעבר בעל נטיות אובססיביות-אגרסיביות ולהתמודד בעצמו עם סיעות שונות ברשויות החוק - FBI, משטרה ושוטרים לשעבר, שגם להן עניין בפרשה.

אז אחרי שני ספרים שונים מאוד, נראה שורדון ניסה להמציא את עצמו מחדש. והצליח לו. הוא נוגע באופן אינטליגנטי בכמה סוגיות חברתיות עכשוויות - פערים בין עשירים לעניים והאפשרות לכך שיגרמו להתפרצויות אלימות. הידרדרות המוסריות במערכת התקשורת שמנסה להשיג סקופים גם במחיר של רמיסת רגשות ופגיעה (ספקולציה פרועה שחשבתי עליה: אולי ורדון גם קצת מכה על חטא לאחר שב"עצמי עיניים" התעלומה הייתה פחות מורכבת והפרובוקציות המיניות-אלימות נתנו את הטון). עוד עוסק ורדון במשמעותן של חוות דעת פסיכולוגיות לעבודת המשטרה ובמאבקי כוח בין רשויות שונות אשר מתנקזים למאבקי כסת"ח גם בדרגים הגבוהים ביותר, על חשבון חשיבה בונה וחתירה למטרה.

בקיצור, ורדון יוצר עבור גרני מבוך מורכב ורב מימדים שבו הוא צריך להתנהל כדי להצליח. כמו בספרים הקודמים, גם כאן אשתו ובנו של גרני מופיעים. הפעם הבן מקבל יותר נפח ושתי מערכות היחסים מתפתחות באופן מעניין. גם גלריית הדמויות שמקיפות את גרני תורמת: מפיק טלוויזיה סליזי שמנפק אמירות ברורות ומעניינות על התנהלות התקשורת בימינו (עם רמיזה ברורה, לדעתי, לרשת החדשות FOX האמריקאית), שוטר לשעבר שסגר חשבון עם חמישה מאפיונרים בדרך קטלנית ורודף באובססיביות את "הרועה הטוב", חוקרת משטרה שאליה חובר גרני במאבק מוחות מעניין מול הFBI, וג'ק הארדוויק, שהופיע גם בספרים הקודמים ונותר כמעין תמונת ראי של גרני - גס, משולח רסן ואימפולסיבי.

גם דמותו של גרני מתפתחת בספר הזה. לאחר שנורה וספק סובל מ-PTSD הוא מתקשה לשמור על קור רוח, מתמודד עם דיכאון קל וגם, בניגוד לספרים הקודמים, מרגיש קצת אבוד מול המציאות המורכבת. במהלך העלילה העמוסה הוא עוטה על עצמו את תפקיד הילד באגדה "בגדי המלך החדשים" בהתמודדותו מול אלו שאמונים על פענוח פרשת "הרועה הטוב". בקיצור, דמותו הופכת למורכבת ואמינה יותר.

פתרון התעלומה מזכיר יותר את זו של "חשוב על מספר" מאשר את זו שב"עצמי עיניים", הוא אלגנטי, הגיוני, מזעזע ומפתיע, ומהווה נקודת סגירת מעגל מוצלחת לספר המתח המורכב והמרתק של ורדון.

והערה קטנונית לגבי התרגום: דמותו של רלף קרמדן הופיעה בסדרה "honeymooners"', סיטקום אמריקאי ישן,  ולא סרט.

ציונים:

כתיבה: 8 קיים עדיין עומס רב בפרטים
דמויות: 8.5
תעלומה: 9
קצב: 8

ממוצע: 8.375

בונוס/עונש: נקודה ורבע על כך שורדון הצליח להימנע מלהפוך את סדרת הספרים שלו לשחזור של סדרת ה"מטריקס".

סופי: 8.5

אחרי ספר מאכזב שבו אלימות ומין כיסו על היעדר תעלומה, ורדון מחדש ומפתיע בספר מתח אינטליגנטי ומרתק.
אני אקרא גם את הרביעי בסדרה.





יום ראשון, 27 במאי 2012

עצמי עיניים חזק - ג'ון ורדון


אחרי "חשוב על מספר" ציפיתי מאוד לקרוא עוד תעלומה שבה ישתתף דייב גרני.

למי שלא מכיר, ב"חשוב על מספר", דייב גרני, בלש מבריק שיצא לפנסיה מוקדמת, נקרא על ידי חבר מימי האוניברסיטה לפענח תעלומה מוזרה.
חברו של גרני מפוחד, ויש לו סיבה טובה. אדם שולח לו מכתב שבו הוא מצליח לנחש על איזה מספר חושב חברו של גרני ברגע קבלת המכתב.
התעלומה הופכת ממוזרה למפחידה. חברו של גרני נרצח והעלילה מסתבכת. עוד אנשים נרצחים. הרציחות עצמן מותירות אחריהן שובל עדויות מבלבל. כזה שמצריך מוח חריף כדי לפענח אותן. כזה שיש לדייב גרני, בלש שמפעיל בעיקר כישורים של פסיכולוגיה ולוגיקה.

הפתרון המקורי לעניין ניחוש המספרים הפך את "חשוב" ליותר מעוד ספר מתח מוצלח בעיניי. מעין ציון דרך של מקוריות בקטגוריית התעלומות.
הספר עצמו היה מעט ארוך מדי. הדמויות אמינות, אבל שגרתיות יחסית. המתח בין גרני לאשתו, שכמו אשת נשיא מסוימת שלנו, עליה השלום, רק רוצה שבעלה יפרוש כבר באמת כדי שיוכלו לעשות משהו ביחד, הוסיף לעלילה עומק אבל גם משקל עודף. ועדיין, התעלומה המקורית וכושר הניתוח של גרני גרמו לספר להיות חוויה ייחודית.

ועכשיו דייב גרני חוזר. הוא נקרא לפתור תעלומה מזעזעת. פסיכיאטר מפורסם נישא למטופלת יפהפייה שלו. בזמן החתונה, הכלה נרצחת. ראשה נערף בבקתתו של הגנן, בן טיפוחים משונה של הפסיכיאטר האקסצנטרי. הגנן נעלם. שוב נותרות עדויות מבלבלות. סרט וידאו שמתעד את החתונה. כלי רצח שנמצא במיקום מוזר. ריבוי גרסאות באשר למניע של הגנן.
כל אלו הם רק נתוני הפתיחה של התעלומה הזו שמכילה לפחות שני רבדים מאוד מאורגנים. וגם, צריך לציין, די מופרכים.

אז איך הספר החדש?
החדשות המעניינות בקשר לג'ון ורדון, הן שנראה שהוא מנסה להיכנס לטריטוריה של ואל מקדרמיד, סופרת מתח בריטית שמתעסקת בתעלומות רצח אפלות רוויות מיניות ואלימות קשה. דייב גרני הופך בספר הזה למעין פסיכולוג, כמו טוני היל, גיבורה של מקדרמיד. זה שינוי מעניין, הן עבור הגיבור והן עבור העולם שבו הוא פועל.
בספר הזה גרני נכנס עמוק יותר לתוך הברכה האפלה של הרגשות והמניעים שיכולים לייצר מעשים של אלימות קשה ואכזריות בלתי נתפסת. ואת החלק הזה הוא עושה היטב.

החדשות הלא טובות הן שנראה כי ג'ון ורדון הולך בדרכו של מ. נייט שיימאלאן, במאי "החוש השישי", שמאז סרטו הראשון, ניסה לשחזר אותו באופן שהלך והפך לפחות ופחות מוצלח. גם כאן, פתרון התעלומה פחות מרשים מבספר הקודם.

הכתיבה עמוסה מדי בתהיות ופרטים, גם ביחס לספר הקודם שהיה ארוך מדי בעצמו. יש הרבה מופרכות ברבדים הנוספים של התעלומה. ורדון מתמקד בלהראות כמה גרני מבריק גם על חשבון האמינות של הסיפור וזה פוגם בסיפור.

החוויה הסופית שנותרים עימה היא די מבלבלת. מצד אחד, יש בספר ביקור בעולם אפל על מנת לפענח תעלומה נוראית, ובלש עם כישורים מרשימים, מנגד, הספר ארוך מדי ומאוד מופרך בחלקו.
אני חושב שעבור מי שקרא את הראשון, יהיה קשה להימנע מן השני. למי שטרם קרא את "חשוב" מומלץ מאוד להתחיל אתו. התעלומה הנוכחית בעיניי - כמה אנשים יקראו את הספר השלישי?



ציונים:

תעלומה: 8.5 מעניינת ומורכבת  (10 ל"חשוב")
קצב: 7 איטי יותר מבספר הקודם, באופן שמפריע לקריאה (8 ל"חשוב")
כתיבה: 7 כתיבתו של ורדון ממשיכה להיות אינטליגנטית אבל עמוסה מדי, אפילו ביחס לספר הקודם (8 ל"חשוב")
דמויות: 8 למרות שאינן מעניינות מאוד, הדמויות של ורדון ריאליסטיות ואמינות. ("8 לחשוב")

ממוצע: 7.625 (8.666 ל"חשוב").

בונוס/עונש: אין.