מה קורה כשמחפשים אחרי מישהו באופן נואש, מתחקים אחר כל צעד שלו, בוחנים כל היבט של חייו כדי להצליח לחשוף את נסיבות היעלמותו? מה קורה כאשר המישהו הזה הוא בן משפחה קרוב, אח או אחות? ספר המתח החדש של רוזמנד לאפטון משיב על השאלות הללו באופן מרתק.
העלילה מספרת על ביאטריס (אראבלה, בשמה הראשון והבלתי שמיש), המחפשת אחר אחותה, טס. לאחר שביאטריס, המתגוררת בארצות הברית - אבל מתאפיינת במידה הגונה של מלאנכוליה בריטית - שבה מחופשה עם בן זוגה היא מגלה כי אחותה, שהייתה בהריון מתקדם נעלמה.
טס שונה מביאטריס כאדם. יש לה אופי חם יותר, פתוח יותר, ניו אייג'י. כזה שמעורר אצל הציניקנים גיחוך במבט ראשון, וספקות באשר לדרכם, במבט שני. בין האחיות קיים קשר אמיץ. אבל היעלמותה של טס מעמיקה את הקשר הזה, שהופך עכשיו חד סטרי.
לאפטון, כותבת מאוד אינטליגנטית, יצרה סיפור שבו כדי לגלות מה קרה לאחותה, ביאטריס צריכה גם לצלול עמוק יותר אל תוך חייה של טס. להכיר גם את הפרטים הקטנים. פרחים אהובים, קשרים שוליים בחייה, מחשבות ומניעים. להכיר הכל. חשיפת חייה של טס משנה גם את ביאטריס שבמסגרת התעלומה מנסה להבין מי העלים את אחותה - האם היה זה המאהב הנשוי שלה? הבחור המוזר שפיתח עמה מערכת יחסים לא מוגדרת וכנראה רצה להיות המאהב שלה, ואולי בכלל מדובר בקנוניה.
באופן ייחודי שלא רואים בהרבה ספרי מתח, עלילת המשנה ב"אחות", הייתה בעיניי מעניינת יותר מן התעלומה. השינוי שמתרחש באישיותה של ביאטריס הפך להיות מרתק יותר מגורל התעלומה עצמה. לאפטון המוכשרת יכולה להאשים בכך רק את עצמה. יכולתה לכתוב על אבדן ועל השינויים המתרחשים בעקבותיו, ולנהל במקביל תעלומה מותחת טובה, הופכים את הספר לחוויה מהנה מאוד.
הדמויות אמינות מאוד. מרשימה מכולן היא טס, שנחשפת מבעד לאירועים ולדבריהם של האנשים שהיו בחייה. ביאטריס מהווה מעין תמונת מראה שלה, קרירה, פסימית, ובמיוחד, סטרילית ביחס לאחרים, ומנגד, שקולה, זהירה ומדודה באופן שמאפשר לה להתמודד טוב יותר עם האירועים הקשים שפקדו את אחותה. גם אמן של האחיות, המאהב, הפסיכיאטר ועוד דמויות הן אמינות ומוצלחות, ובעיקר, מעניינות.
הנקודה הבעייתית בשבילי הייתה ליטוש היתר. לאפטון, נכתב בכריכה האחורית, הייתה תסריטאית של ה-BBC במשך שנים רבות. אני חושב שיש לכך קשר לזה שכל מחשבה או רגש של ביאטריס מבוטאים בצורה טובה מדי. היות שהספר כתוב כמכתב ארוך שנכתב בשטף רגשי אל אחותה הנעדרת, הייתי מצפה לקצת יותר חספוס בכתיבה. עניין נוסף הוא התעלומה. אומנם מורכבת. אבל בסה"כ די שגרתית, ולעתים מחווירה אל מול העושר שבהתפתחות היחסים בין ביאטריס לאחותה, והשינויים שחווה ביאטריס. אבל אל תתנו לנקודות הללו למנוע מכם ליהנות מהספר המצוין הזה.
ציונים:
דמויות: 9
כתיבה: 9
קצב: 8
תעלומה 7.5
ממוצע: 8.375
בונוס/עונש: נקודה ורבע על העומק הרגשי והעדינות שבסיפור, ועל הטוויסט הלא צפוי בסופו.
סופי: 8.5
ספר מתח אינטימי ונהדר בעל מבנה מעט מוזר. מומלץ מאוד.