"ארץ אבות" של רוברט האריס הנו ספר נוסף בתת ז'אנר (העולם נשלט על ידי גרמניה הנאצית) של תת ז'אנר (היסטוריה אלטרנטיבית). הוא נכתב כ-3 עשורים אחרי "האיש במצודה הרמה", עליו קשקשתי כאן כמה מילים, בעבר הלא רחוק והלא אלטרנטיבי.
"ארץ" מספר את סיפורו של זאוויאר מארץ', בלש חוקר ב"קריפו", הגוף החוקר של המשטרה באימפריה הנאצית החולשת על אירופה לאחר ניצחון במלחמת העולם השנייה. ביקום האלטרנטיבי שיצר האריס קיימות עוד שתי זרועות משטרתיות - משטרת התנועה, ומשטרת ביטחון פנים שהיא מעין "סקרוריטטה", או "נה-ק-וו-דה" או אפילו, אם תרצו, משמרת הצניעות, כשאת הלבוש החושפני מחליפות הלצות על המשטר המושלם של הרייך. או בניסוח אחר, הגוף שאחראי על כך ששלטון אימים ימשיך להלך אימים.
זאוויאר, זאווי, הנו מפקד צוללת לשעבר בצבא גרמניה הנאצית, שהפך לבלש משטרה. גם במדינה כה קודרת, הוא שומר על תדמית הבלש האוניברסלית בכך שהוא גרוש ותלוש מן התלם. גרמניה של אחרי הניצחון שופעת דיסאינפורמציה. לוחמה ארוכת שנים מתארכת בחזית כלשהי, ולא ברור אם הצבא באמת "אובר-אלס", וחלק ממאורעות המלחמה חסויים.
הספר נפתח בבוקר יום ראשון סגרירי עם גופה שמנמנה, קטועת רגל, של אדם בגיל העמידה, משכונת יוקרה, הנמצאת לצד נהר שליו. מארץ' מקבל את הקריאה במקום שותפו, מפני שהוא יודע שהשותף מבלה את חופשת סוף השבוע עם משפחתו, והוא אדם נחמד, ו-what a surprise, הוא נקלע לחקירה סבוכה ומסוכנת שתביא אותו להתנגשות חזיתית עם המשטרה השלישית, האלימה והאפלה, זו שאמורה לזהות את הוירוסים החברתיים המסוכנים ולטפל בהם.
ברגע שמארץ' עולה על הרדאר שלהם העניינים הופכים מקפיאי דם. כל זה מתרחש בחברה המושתקת על ידי שלטון יעיל, לקראת יום הולדתו ה-75 של הפיהרר דמוי האל, ולקראת התחממות אפשרית ביחסי גרמניה-ארצות הברית אשר לה כמהים בשני הצדדים. אל הקלחת נקלעים גם שותפו של מארץ', חבר מעברו, עיתונאית אמריקאית צעירה ומרדנית ודמויות מפתח בשלטון הנאצי.
הספר מאוד קריא, גם ממרחק של מעל שני עשורים. הקצב מצוין והתיאורים של גרמניה האלטרנטיבית - ארץ בלהות החולשת על רוב אירופה אם בהשפעה ואם בפועל, כאשר שלדים מרובים בארונה - מעולים.
הקשר בין מארץ' לעיתונאית האמריקאית המרדנית צ'רלי, מתואר באופן מרתק, קצת כמו בסיפור האהבה הטלויזיוני בין הבחור החילוני לבחורה החרדית ("מרחק נגיעה" נדמה לי קראו לסדרה), כאשר מארץ' בתפקיד הנערה החרדית, המתפלאת-מתרגשת-חרדה נוכח הביטוי משולח הרסן והנהנתנות שצ'רלי מביאה עימה. התעלומה מוצלחת יחסית, אם כי אחרי שחלק מן העשן מתפזר, הקשר בין האירועים די ברור.
אבל לא הכל מושלם, יש בכתיבה משהו מהודק יתר על המידה, ארוז טוב מדי, ולעתים אף עובר על החוק של "אל תגיד, תראה" כפי שנדמה לי שמנסחים אותו, והוא מראה ואומר גם יחד. כך שלפעמים הספר עשוי להרגיש ערוך, נהיר ומתוקתק מדי. במובן הזה, הוא שונה מן "האיש במצודה הרמה" שבסהרוריות שלו, בזגזוג בין הסיפורים השונים, ובלאקונות שצצו מדי פעם, גרם, בעיני, לחוויה יותר מוצלחת של "השתקעות בעלילה". "ארץ" פשוט כתוב טוב מדי. קצת כמו להיכנס לבית של אדם אובססיבי ולתהות נוכח הניקיון, אם מישהו באמת גר שם. אבל כפי שקורה לעתים, זה לא פוגם בחוויה הכללית, שהיא מאוד מהנה.
ציונים:
קצב: 8.7
כתיבה: 8.5
תעלומה: 9
דמויות: 8.7
ממוצע: 8.725
בונוס/עונש: מינוס אפס נקודה שבע שתיים חמש נקודות על האובר-ליטוש.
סופי:8.7
מותחן היסטוריה אלטרנטיבית שיש בו כל מה שצריך. מרתק, אפל, קצבי ומלוטש (לעתים יתר על המידה). מומלץ בחום.
"ארץ" מספר את סיפורו של זאוויאר מארץ', בלש חוקר ב"קריפו", הגוף החוקר של המשטרה באימפריה הנאצית החולשת על אירופה לאחר ניצחון במלחמת העולם השנייה. ביקום האלטרנטיבי שיצר האריס קיימות עוד שתי זרועות משטרתיות - משטרת התנועה, ומשטרת ביטחון פנים שהיא מעין "סקרוריטטה", או "נה-ק-וו-דה" או אפילו, אם תרצו, משמרת הצניעות, כשאת הלבוש החושפני מחליפות הלצות על המשטר המושלם של הרייך. או בניסוח אחר, הגוף שאחראי על כך ששלטון אימים ימשיך להלך אימים.
זאוויאר, זאווי, הנו מפקד צוללת לשעבר בצבא גרמניה הנאצית, שהפך לבלש משטרה. גם במדינה כה קודרת, הוא שומר על תדמית הבלש האוניברסלית בכך שהוא גרוש ותלוש מן התלם. גרמניה של אחרי הניצחון שופעת דיסאינפורמציה. לוחמה ארוכת שנים מתארכת בחזית כלשהי, ולא ברור אם הצבא באמת "אובר-אלס", וחלק ממאורעות המלחמה חסויים.
הספר נפתח בבוקר יום ראשון סגרירי עם גופה שמנמנה, קטועת רגל, של אדם בגיל העמידה, משכונת יוקרה, הנמצאת לצד נהר שליו. מארץ' מקבל את הקריאה במקום שותפו, מפני שהוא יודע שהשותף מבלה את חופשת סוף השבוע עם משפחתו, והוא אדם נחמד, ו-what a surprise, הוא נקלע לחקירה סבוכה ומסוכנת שתביא אותו להתנגשות חזיתית עם המשטרה השלישית, האלימה והאפלה, זו שאמורה לזהות את הוירוסים החברתיים המסוכנים ולטפל בהם.
ברגע שמארץ' עולה על הרדאר שלהם העניינים הופכים מקפיאי דם. כל זה מתרחש בחברה המושתקת על ידי שלטון יעיל, לקראת יום הולדתו ה-75 של הפיהרר דמוי האל, ולקראת התחממות אפשרית ביחסי גרמניה-ארצות הברית אשר לה כמהים בשני הצדדים. אל הקלחת נקלעים גם שותפו של מארץ', חבר מעברו, עיתונאית אמריקאית צעירה ומרדנית ודמויות מפתח בשלטון הנאצי.
הספר מאוד קריא, גם ממרחק של מעל שני עשורים. הקצב מצוין והתיאורים של גרמניה האלטרנטיבית - ארץ בלהות החולשת על רוב אירופה אם בהשפעה ואם בפועל, כאשר שלדים מרובים בארונה - מעולים.
הקשר בין מארץ' לעיתונאית האמריקאית המרדנית צ'רלי, מתואר באופן מרתק, קצת כמו בסיפור האהבה הטלויזיוני בין הבחור החילוני לבחורה החרדית ("מרחק נגיעה" נדמה לי קראו לסדרה), כאשר מארץ' בתפקיד הנערה החרדית, המתפלאת-מתרגשת-חרדה נוכח הביטוי משולח הרסן והנהנתנות שצ'רלי מביאה עימה. התעלומה מוצלחת יחסית, אם כי אחרי שחלק מן העשן מתפזר, הקשר בין האירועים די ברור.
אבל לא הכל מושלם, יש בכתיבה משהו מהודק יתר על המידה, ארוז טוב מדי, ולעתים אף עובר על החוק של "אל תגיד, תראה" כפי שנדמה לי שמנסחים אותו, והוא מראה ואומר גם יחד. כך שלפעמים הספר עשוי להרגיש ערוך, נהיר ומתוקתק מדי. במובן הזה, הוא שונה מן "האיש במצודה הרמה" שבסהרוריות שלו, בזגזוג בין הסיפורים השונים, ובלאקונות שצצו מדי פעם, גרם, בעיני, לחוויה יותר מוצלחת של "השתקעות בעלילה". "ארץ" פשוט כתוב טוב מדי. קצת כמו להיכנס לבית של אדם אובססיבי ולתהות נוכח הניקיון, אם מישהו באמת גר שם. אבל כפי שקורה לעתים, זה לא פוגם בחוויה הכללית, שהיא מאוד מהנה.
ציונים:
קצב: 8.7
כתיבה: 8.5
תעלומה: 9
דמויות: 8.7
ממוצע: 8.725
בונוס/עונש: מינוס אפס נקודה שבע שתיים חמש נקודות על האובר-ליטוש.
סופי:8.7
מותחן היסטוריה אלטרנטיבית שיש בו כל מה שצריך. מרתק, אפל, קצבי ומלוטש (לעתים יתר על המידה). מומלץ בחום.
