יום שישי, 14 בנובמבר 2014

ללכת בין המצבות - לורנס בלוק




ספרו של לורנס בלוק משנת 1992 הוא אחד מסדרה ארוכה של רומנים שגיבורם הוא מתיו סקאדר, בלש משטרה לשעבר, ואלכוהוליסט משתקם בהווה.
לפני שאתם מתחלחלים משמו של הספר, קחו בחשבון שהסדרה כוללת גם את "ריקוד בבית המטבחיים".
בלוק, שכתב גם לא מעט ספרים אחרים, החל לכתוב את סקאדר בשנת 1976 והמשיך לחזור אליו מדי פעם במשך יותר משלושים שנים.

שני סרטים יצאו על פי ספרים בסדרה "8 מיליון דרכים למות", מותחן אייטיז בינוני (על פי IMDB), ו"הדרך לגיהנום", מותחן עכשווי בינוני (את רוב התפניות המוצלחות בספר שינו לקלישאות הוליוודיות). שמתרגם את הספר הנוכחי לסרט בכיכובו של ליאם ניסן, מי שגילם בהצלחה את אוסקר שינדלר ואלפרד קינסי בעבר, והפך, דווקא בואכה הגיל השלישי, לרמבו לעת מצוא. 

כמה מספריו של בלוק תורגמו אי שם במחצית השנייה של שנות ה-90 ויצאו בהוצאת "שלגי" כשהם מצוידים בעיצוב עטיפה בינוני אך קל לזיהוי, ותרגום נוקשה, זרוע פה ושם בשגיאות הגהה. ביחס לדברים אחרים ש"שלגי" הוציאו ברבות השנים, מדובר בלא פחות מ"החטא ועונשו".

אז מדוע לעורר מן השאול סדרת ספרים ישנה שאפילו תמונה הגונה שלה לא ניתן לאתר ברשת?

קודם כל, כי ההוויה קובעת תודעה. הספר פשוט היה שם, נח על המדף, כשש שנים, שי מפוקפק מאורי קידר. אבל גם כי בלוק הוא סופר מאוד פורה, שעיון ברשימת הכותרים שכתב מעורר סקרנות: חוץ מסדרת הבלש של סקאדר, הוא כתב סדרה על גנב מקצועי, ואחרת על מחסל מקצועי, הוא כתב בשם העט ג'יל אמרסון ובעוד שמות שונים ומשונים, הוא כתב ספרים על כתיבה ("איך לשקר בשביל כיף וכסף", "תנ"ך השקרנים") והוא השתמש בלא מעט משחקי מילים מטורללים בשמות ספריו ("Mr Tanner, you Jane"). וגם כי הספר פשוט מוצלח.

סקאדר, גיבור סדרת הבלש, עובד בניו יורק. בלש לשעבר, ואלכוהוליסט פיכח בהווה, ההולך בהתמדה לפגישות של אלכוהוליסטים אנונימיים. נדמה שגם התפכח מאשליות של שלמות ואידיליה וסופים הוליוודיים, ורצף המחשבות שלו עגמומי-עוקצני, ונע על התפר שבין רגיש קמעא ל"EMO" משתפך, באותו חן המאפיין את הבלש של קן ברואן - עוד מכונת הפקה של ספרים - ג'ק טיילור. ההבדל הגדול בין השניים - מהלכי החקירה של סקאדר אינטליגנטיים, הגיוניים ומלוטשים ותורמים לעניין בספר כך שהכיף בקריאה אינו נשען רק על הכריזמה שלו, אלא גם על יכולתו המוצלחת של בלוק לנווט ולחשוב על רעיונות יפים.

בכרך הנוכחי מתיו נשכר על ידי סוחר סמים שאשתו נחטפה ונרצחה באכזריות בכדי לאתר את הרוצחים. הוא מקבל עליו את המשימה בלב לא שלם. מצטרפים לקלחת אחיו של הסוחר, נרקומן משתקם, חברתו של סקאדר, אליין, נער שחור חסר בית שכבר עבד בעבר עם סקאדר ומנסה להרחיב את נתח הפעילות שלו ולבסס את מעמדו כרובין, צמד האקרים מימי מודם החיוג ומאפיונר רוסי.

החקירה, מתחילה מנקודה בעייתית - העדויות לגבי אירוע החטיפה דלות, הפושעים לא השאירו מספיק עקבות, וקשה למצוא נקודת התחלה מבטיחה. אבל עמודים ספורים אל תוך החקירה סקאדר מתחיל לחטט ולחפור, והעלילה צוברת תאוצה,  הרמזים נערמים, והשיא האלים מגיע אחרי 286 עמודים.

בתוך העלילה הקצבית שוזר בלוק היטב את הקשר של סקאדר עם נער שחור חסר בית

ספוילר קל לאחת הדמויות: הקשר הופך לערימת קלישאות בעיבוד הקולנועי, בעיקר בעיצוב דמותו של הנער כמן גאון אקסצנטרי נוקשה וסופר אמיץ על חשבון הנער הפגוע שמשתמש בהומור כדי להגן על עצמו כפי שהיה בספר. סוף ספוילר.

גם הקשר המורכב של סקאדר עם חברתו (דמות מוצלחת שנעלמה מן העיבוד הקולנועי) מהווה חלק חשוב מן העומק בו מתאפיין הסיפור יחסית לספרי בלש אחרים.

בנוסף, בלוק מצליח לנפק כמה מחשבות מעניינות על ההבדל בין שירות ציבורי לפרטי - סקאדר, שאינו בלש מורשה, שוכר נערים שאינם טכנאים מורשים כדי לחלץ מידע שאינו מצליח לחלץ בצינורות המקובלים. זאת על רקע משבר במוסדות הציבוריים. יש לי הרגשה שאני יודע מה בלוק היה אומר לו הייתם שואלים אותו אם כדאי להשקיע זמן וכסף בלימודים אקדמאיים או לקפוץ ישר למים התעסוקתיים דרך למידה ועניין פנימי.

הסיפור מתרחש בקו ניו-יורק-ברוקלין, בין פגישות של אלכוהוליסטים אנונימיים אליהן הולך סקאדר, מסגרת מוצלחת ואמינה שמעניקה לסיפור רקע עמוק שקל לשקוע בו.

רוב הדמויות אמינות ומעניינות. טי.ג'יי, קינן, סוחר הסמים ואחיו, הנרקומן. פה ושם בלוק מגזים קצת בדיאלוגים, כמו עם ההאקרים, או מצייר באופן חמים מדי את עולמם של סוחרי הסמים, אבל בסך הכול, מדובר בספר מתח מהנה שעושה דברים שהרבה ספרי מתח של היום מתקשים לעשות - לספק עלילת בלש אמינה, מרתקת וקצבית. וזה לא דבר של מה בכך.


ציונים:

כתיבה: 8.5
דמויות: 8.5
קצב: 8.5
תעלומה: 9

ממוצע: 8.625

בונוס/עונש: שלושת רבעי נקודה על יוזמות החקירה המקוריות.

סופי: 8.7

אין פלא שבחרו לתרגם את הספר המוצלח הזה לסרט. מומלץ לקרוא, לא חייבים לראות.






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה