להוצאת אופוס יש סדרת ספרי אימה חדשה.
אני חושב שבמדינתנו, הנמצאת תמיד על סף רתיחה ביטחונית/כלכלית/דתית, יש משהו מנחם בלשמוע שהוצאה של ספרי נישה (אופוס מתמקצעים במד"ב-פנטסיה), החליטה להפיק סדרת ספרים בתת נישה כמו אימה. יש בזה משהו נורמאלי. את האירועים מסמרי השיער שלי אני מעדיף לדלות מתוך דפיו של ספר. בטח אם הוא דקיק ומקורי כמו הסנונית הראשונה שלפנינו.
תנאי הפתיחה של "פיינס" אינם מבשרים טובות. בלייק קראוץ', סופר המתהדר בשם שמזכיר את ר. ל. סטיין, אביהן של סדרות הנוער "צמרמורת" ו"רחוב הפחד", מצהיר על עצמו שהוא מעריץ של דיוויד לינץ', ובייחוד של סדרת הטלויזיה "טווין פיקס", ששימשה מקור השראה לספרו.
בגלל השם המצחיק משהו של המחבר (הכלאה בין דמות מ"שושלת" למפשעה) והרקע ליצירה, כל העסק הריח לי קצת כמו פאן-פיקשן חובבני. אבל הפלא ופלא, למרות שהוא נמתח קצת באמצעו, "פיינס" הוא ממתק אימה חינני בעל פינאלה מקורית מאוד, שמשאירה טעם של עוד לחובבי הז'אנר.
יש להקדים ולציין פרט שאינו מצוין על הכריכה. הספר הנו ראשון מטרילוגיה ("wayward", "pines", "the last town"). הספר אומנם עומד לגמרי בזכות עצמו, אבל בשל הסוף המוצלח, אני מקווה ש"אופוס" יטרחו לתרגם את יתר הכרכים.
כמו כן, לפני כשבועיים, עלתה בטלויזיה בארצות הברית סדרה המבוססת על הספר, מבוימת על ידי מ. נייט שיימלאן, שאחרי כמה פלופים - אני דווקא זוכר לו את חסד נעוריו עם הצמד המוצלח, "החוש השישי" ו"בלתי שביר", וגם "הכפר" היה חביב בעיני - עושה מעבר לטלויזיה. ובהשתתפות שחקנים וותיקים כמו מאט דילון, מליסה ליאו וג'ולייט לואיס (נדמה לי שהיא אקסית של בראד פיט, אני די בטוח שהיא זמרת רוק לעת מצוא, והיא בהחלט הייתה הכוכבת של המותחן המצמרר, "קליפורניה", עם קיי, שראיתי אי שם בשנת 93 בקולנוע). על פי צפייה בפרק הראשון, הספר עדיף.
אז על מה מדובר. האזכור של "טווין פיקס" בטח כבר עורר, גם בקרב מי שלא צפה בסדרה, כל מיני אסוציאציות. הסדרה הפכה כבר לשם נרדף לכל הסטיות והתעלומות הרוחשות תחת פני הקרקע בעיירות קטנות. במקרה של "פיינס" אני דווקא לא רואה את הקשר.
איתן בורק, סוכן FBI, בעל עבר צבאי עשיר, נשוי פלוס אחד, נשלח לווייוורד פיינס, עיירה קטנה ופסטורלית, נטועה בלב האמריקנה, על מנת לגלות מה עלה בגורלם של שני סוכנים נעדרים, שעם אחד מהם היה לו קשר עמוק. הוא נקלע לתאונה ומתעורר ללא הארנק והאמצעים המזהים.
ניסיונו ליהעזר באנשי העיירה הפסטורלית, כדי להשתקם ולפתור את תעלומת הנעדרים, מדרדר במהירות לסיטואציה קפקאית מסמרת שיער. בורק מוצא עצמו נרדף על ידי גורמים שונים, ושורת האירועים המוזרים הדורשים הסבר גדלה יחד עם סיכוייו של בורק לפגוש את בוראו. בשיאה של התעלומה, מגיע הפתרון האלגנטי שמסביר את רוב ההתרחשויות.
הקצב מהיר ויעיל. זאת, למרות שאמצעו של הספר הופך למין מרדף בלתי פוסק, סטייל טום וג'רי, שקצת עייף אותי. הכתיבה חסכנית ויעילה, גם אם לא חפה מקלישאות. הפלאשבקים מעברו הצבאי של בורק מוסיפים נדבך נוסף שמרבד את העלילה, כך שהקורא מוצא עצמו תוהה גם בקשר לכשירותו הנפשית של בורק, וכל העניין הופך מעט היצ'קוקי.
הדמויות שטוחות, אבל בשל המציאות הביזארית שאליה נזרקים בורק והקורא החל מין ההתחלה, הדבר אינו מפריע ממש, כי ברור שזהו רומן של מרדפים אירועים וחידות.
בחלקה השני של הטרילוגיה, שלא אפרט לגביו כאן, בשל ספוילרים, כבר יהיה פחות ניתן התייחס בסלחנות לדמויות פלקטיות.
גולת הכותרת של הספר היא התעלומה המוצלחת ופתרונה - שכבר הבנתם שחיבבתי עד מאוד - קראוץ' בונה בספר רעיון יפה שניתן להמשיך לעבוד עמו. מה שהפתיע אותי הוא הטענה שלו להסתמכות על טווין פיקס כמקור השראה. זה קצת כמו שהרלן קובן יאמר שהסתמך על "אינדיאנה ג'ונס" כמקור השראה ל"נעלמים". בשניהם יש הרפתקאות. אבל זהו פחות או יותר. מעבר לעובדה שווייוורד פיינס היא עיירה קטנה שאינה מה שהיא נראית, "פיינס" אינו כולל את הדמויות הביזריות, מערכות היחסים המורכבות ושלל התכנים המיסטיים והחלומות שפרויד היה עושה מהם מטעמים שנחלמו על ידי אייג'נט קופר שאיכלסו את "טווין פיקס" לאורך שלושים ומשהו הפרקים. מה שיש כאן הוא מותחן פרנואידי בהילוך גבוה, בעל היבט טכנולוגי מרכזי שמוצג בפני הקורא למין ההתחלה, וככזה, הוא מוצלח בסוגו.
ציונים:
קצב: 8.5
כתיבה: 8
תעלומה: 9
דמויות: 6.5 עקב אכילס של הספר
ממוצע: 8
בונוס/עונש: אין
סופי: 8
הסנונית הראשונה בסדרת האימה של "אופוס", היא מותחן פרנואידי רזה ומהיר, המספק שעות ספורות של אסקפיזם מהנה ברובו, ובסופו, פתרון אלגנטי. מחכה להמשך.
בקרוב מעלי, סקנד אופיניון של אורי קידר.
