"3 שניות" הוא מותחן נוסף בגשם כבד של מותחנים סקנדינביים שמומטר עלינו לאחרונה. גם הוא עוסק בעוולות חברתיות. גם הוא חלק מסדרה בה מככב בלש עקשן מאוד. שמו אוורט גרנס. אם הבנתי נכון מהמידע ברשת, "3 שניות" הוא הספר החמישי בסדרה. הוא זכה במספר פרסים, כולל פרס ה"דאגר" הבינלאומי.
הספר נכתב על ידי עיתונאי חוקר ועבריין לשעבר שחזר למוטב והיום עובד עם נוער בסיכון.
העלילה עוסקת בחקירת רצח שבוצע בדירה בשטוקהולם במהלך עסקת סמים. על החקירה אחראי אוורט גרנס. בלש משטרה בכיר, דיכאוני, ובעל התנהגויות מעט ביזאריות. בהתחלה הוא עובר כתמהוני. אבל לאט לאט מתרגלים אליו.
מנגד, מסופר סיפורו של פייט הופמן, עבריין לשעבר שהפך למודיע משטרתי ולבעל משפחה צעירה - אישה אוהבת ושני ילדים - המנסה לחדור אל מעמקי המאפיה הפולנית ששולחת זרועות תמנון אל שוק הסמים בבתי הכלא של שבדיה. זה שוק מאוד מבטיח - מסתבר שהסמים בכלא נמכרים במחיר משולש. המפעיל של הופמן מלווה אותו בתהליך החדירה לכלא מלא אסירים מסוכנים בו יצטרך לשרוד כדי להצליח בחדירה לארגון האלים. אווירת הכלא מתוארת בספר באופן שסוחף את הקורא פנימה.
שני הסיפורים משתלבים מהר מאוד זה בזה והספר נכנס לקצב מהיר כבר בעמודים הראשונים.
נתחיל עם החלקים הטובים בספר. העלילה מאוד מקורית. סיפור החדירה אל הכלא והעיסוק בתפקיד של חפרפרת מבצעית מאוד מעניין ומותח. העיסוק במנגנוני הברחת הסמים משכנע ומרתק. חלק מהקטעים ממש מפתיעים - שימו לב לשימוש המקורי בפרחים. ברור שניסיונם של שני המחברים תורם רבות לאותנטיות ולעניין שיש בספר.
עוד דבר שמועבר היטב הוא אווירת הכלא הקלסטרופובית. זו הופכת עוד יותר מאיימת כשהיא מתוארת מנקודת מבטו של מודיע שחייב לשמור על זהותו בסוד.
אבל עדיין, יש כמה חלקים שאינם עובדים היטב.
עלילת חקירת הרצח מעט צפויה. בכלל, קיים פיצול בין הקטעים שבהם הופמן, החפרפרת, פועל - בהם המתח גבוה מאוד - לעומת החלקים שמתארים את עבודת המשטרה, המעט שגרתית שאז הנאת הקריאה נשענת יותר על המוזרות הבינאישית בה מתאפיין גרנס ופחות על עבודת החקירה.
נקודה חלשה נוספת היא הכתיבה. אומנם שניים כתבו את הספר הזה, אבל הם שכחו לקחת איתם סופר. הרבה מן התיאורים בספר מרגישים "פלקטיים", או מוכרים מדי. אחת לכמה עמודים אחד הגיבורים מתבונן מבעד לחלון ומקנא בדרי העיר השלווים בעוד הוא מצוי בסערת רגשות. המהלך הזה מוכר מאוד ונעשה בו שימוש עודף שממש פוגם באמינות של הספר. הפשעים ועולם הפשיעה אמינים יותר מעולמן הפנימי של הדמויות בגלל השימוש בקלישאות. גם רמות הפתוס קצת גבוהות מהרגיל בחלק מן הספר. ההרגשה שלי הייתה שכותב מעודן יותר היה יכול להפוך את הספר למשהו הרבה יותר מוצלח.
בסך הכול, די מעניין ושווה קריאה לדעתי. צריך לפרגן להוצאת "סלע" על הגיוון בכותבי ספרי מתח. אחרי קן ברואן האירי המגניב, מתווספים אלינו שני הכותבים השבדים הללו ומכניסים אותנו לעולם המעניין של סמים וחפרפרות. מעניין מה עוד יתורגם (יש ספרות מתח יפנית? זה יכול להיות מעניין...).
ציונים:
תעלומה: 9 פחות לתעלומה ויותר לעולם הפשע המורכב.
דמויות: 7.5 הדמויות אינן אחידות ואמינות לגמרי, אבל דמותו של החפרפרת והאפיזודה האמינה בכלא מאזנות את התמונה.
כתיבה: 6.5 לא הצד החזק של הספר (גם התרגום לא מושלם - אולי כי מבוסס על תרגום אנגלי).
קצב: 8.
ממוצע: 7.75
בונוס/עונש: שתיים וחצי נקודות לתיאורים המעניינים של תהליכי הברחה, האזנה חשאית ועוד.
סופי:8.
מתאים לחובבי "אוז" בעלי סובלנות לכתיבה שאינה מצליחה לעמוד באותה רמה כמו המתח.
