"3 שניות" הוא מותחן נוסף בגשם כבד של מותחנים סקנדינביים שמומטר עלינו לאחרונה. גם הוא עוסק בעוולות חברתיות. גם הוא חלק מסדרה בה מככב בלש עקשן מאוד. שמו אוורט גרנס. אם הבנתי נכון מהמידע ברשת, "3 שניות" הוא הספר החמישי בסדרה. הוא זכה במספר פרסים, כולל פרס ה"דאגר" הבינלאומי.
הספר נכתב על ידי עיתונאי חוקר ועבריין לשעבר שחזר למוטב והיום עובד עם נוער בסיכון.
העלילה עוסקת בחקירת רצח שבוצע בדירה בשטוקהולם במהלך עסקת סמים. על החקירה אחראי אוורט גרנס. בלש משטרה בכיר, דיכאוני, ובעל התנהגויות מעט ביזאריות. בהתחלה הוא עובר כתמהוני. אבל לאט לאט מתרגלים אליו.
מנגד, מסופר סיפורו של פייט הופמן, עבריין לשעבר שהפך למודיע משטרתי ולבעל משפחה צעירה - אישה אוהבת ושני ילדים - המנסה לחדור אל מעמקי המאפיה הפולנית ששולחת זרועות תמנון אל שוק הסמים בבתי הכלא של שבדיה. זה שוק מאוד מבטיח - מסתבר שהסמים בכלא נמכרים במחיר משולש. המפעיל של הופמן מלווה אותו בתהליך החדירה לכלא מלא אסירים מסוכנים בו יצטרך לשרוד כדי להצליח בחדירה לארגון האלים. אווירת הכלא מתוארת בספר באופן שסוחף את הקורא פנימה.
שני הסיפורים משתלבים מהר מאוד זה בזה והספר נכנס לקצב מהיר כבר בעמודים הראשונים.
נתחיל עם החלקים הטובים בספר. העלילה מאוד מקורית. סיפור החדירה אל הכלא והעיסוק בתפקיד של חפרפרת מבצעית מאוד מעניין ומותח. העיסוק במנגנוני הברחת הסמים משכנע ומרתק. חלק מהקטעים ממש מפתיעים - שימו לב לשימוש המקורי בפרחים. ברור שניסיונם של שני המחברים תורם רבות לאותנטיות ולעניין שיש בספר.
עוד דבר שמועבר היטב הוא אווירת הכלא הקלסטרופובית. זו הופכת עוד יותר מאיימת כשהיא מתוארת מנקודת מבטו של מודיע שחייב לשמור על זהותו בסוד.
אבל עדיין, יש כמה חלקים שאינם עובדים היטב.
עלילת חקירת הרצח מעט צפויה. בכלל, קיים פיצול בין הקטעים שבהם הופמן, החפרפרת, פועל - בהם המתח גבוה מאוד - לעומת החלקים שמתארים את עבודת המשטרה, המעט שגרתית שאז הנאת הקריאה נשענת יותר על המוזרות הבינאישית בה מתאפיין גרנס ופחות על עבודת החקירה.
נקודה חלשה נוספת היא הכתיבה. אומנם שניים כתבו את הספר הזה, אבל הם שכחו לקחת איתם סופר. הרבה מן התיאורים בספר מרגישים "פלקטיים", או מוכרים מדי. אחת לכמה עמודים אחד הגיבורים מתבונן מבעד לחלון ומקנא בדרי העיר השלווים בעוד הוא מצוי בסערת רגשות. המהלך הזה מוכר מאוד ונעשה בו שימוש עודף שממש פוגם באמינות של הספר. הפשעים ועולם הפשיעה אמינים יותר מעולמן הפנימי של הדמויות בגלל השימוש בקלישאות. גם רמות הפתוס קצת גבוהות מהרגיל בחלק מן הספר. ההרגשה שלי הייתה שכותב מעודן יותר היה יכול להפוך את הספר למשהו הרבה יותר מוצלח.
בסך הכול, די מעניין ושווה קריאה לדעתי. צריך לפרגן להוצאת "סלע" על הגיוון בכותבי ספרי מתח. אחרי קן ברואן האירי המגניב, מתווספים אלינו שני הכותבים השבדים הללו ומכניסים אותנו לעולם המעניין של סמים וחפרפרות. מעניין מה עוד יתורגם (יש ספרות מתח יפנית? זה יכול להיות מעניין...).
ציונים:
תעלומה: 9 פחות לתעלומה ויותר לעולם הפשע המורכב.
דמויות: 7.5 הדמויות אינן אחידות ואמינות לגמרי, אבל דמותו של החפרפרת והאפיזודה האמינה בכלא מאזנות את התמונה.
כתיבה: 6.5 לא הצד החזק של הספר (גם התרגום לא מושלם - אולי כי מבוסס על תרגום אנגלי).
קצב: 8.
ממוצע: 7.75
בונוס/עונש: שתיים וחצי נקודות לתיאורים המעניינים של תהליכי הברחה, האזנה חשאית ועוד.
סופי:8.
מתאים לחובבי "אוז" בעלי סובלנות לכתיבה שאינה מצליחה לעמוד באותה רמה כמו המתח.
אני די אהבתי את הספר הזה.. הוא הכניס אותי למתח נוראי, :).. אבל נכון שלעיתים קרובות לא היה דינאמיקה דרמטית הגיונית והמעברים היו קיצוניים מדי. עם זאת אני מתה על הדמות של הגיבור.
השבמחקגם אני אהבתי את הספר. וכקוראת של "ספרות יפה" ולא חסידה גדולה של מותחנים אני לא מסכימה עם הביקורת.
השבמחקהמעברים בין המתח בין ה"אקשן" של עולם הפשע, לשעמום של עבודת המשטרה בעיני משרת את הסיפור נפלא.
והקלישאות, נכון שיש שם לא מעט, אבל דווקא הקלישאה של להביט מבעד לחלון על שטוקהולם השלווה מול המתח הפנימי הוא בעיני לא קלישאה, אלא מתאר בדיוק את האווירה השבדית.
כמו שבספר שמתרחש בישראל אי אפשר יהיה להתעלם מאווירת המתח היומיומי השורר פה.
מסכימה שיש מידה מסוימת של פאתוס. אבל השליחות של הבלש (שאני לא בטוחה שהוא גיבור הסיפור) והסוף שבו הוא ממוטט מערכת מאד גדולה ובעלת כוח ממנו בכמה מספרים, מצדיקה אותה בעיני.
אני מניחה שמותר לעשות פה ספוילרים, אם לא, אז אזהרת ספוליר:
הנקודה החלשה בעיני היא דווקא בטווית העלילה. נקודת המשען של העלילה שבגינה כוחות גדולים מאד "שורפים" מודיע, רק בגלל שלא רוצים להגיד לבלש לא להכנס לפינה הזו, לא שכנעה אותי.
רק בסוף, כשמתגלים ממדי הפשיעה שהמשטרה "מטאטאת", זה נתן איזשהו צידוק לעניין הזה, שלאורך הקריאה לא היה מספיק חזק בעיני בשביל להזין את גלגלי העלילה.
בכל מקרה תודה, ושמחה לגלות את האתר הזה. עכשיו כשנודע לי שהספר הוא חלק מסדרה, אחפש את הספרים האחרים. אם תורגמו. כי לא קוראת שוודית :)
היי אנונימית. תודה על התגובה המפורטת והמשכנעת, ממרחק של שנתיים קצת קשה להשוות שוב לחוויית הקריאה, אבל אני מאמין גדול בחוות דעת שניות. כן ירבו:)
מחקהיי , אני יודעת שזהו פוסט מאוד ישן ,אבל בכל זאת...
השבמחקמאוד אהבתי את הספר- נכון שהיה לי קשה מאוד לקרא אותו - החיבור לא היה מהיר ,התחלתי, עצרתי לשבוע... המשכתי עוד קצת, עצרתי לעוד שבוע...
עד שבסוף שבוע באחרון כבר לא יכולתי להמשיך למשוך את זה - ונתתי פוש - סיימתי את הספר ביום ... אחהל ספר- די מהיר.
אגב זה הספר שראשון שאני קוראת של אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום ויש לי את הספר הבא - תא 21 ואני חוששת שגם הוא יקח לי תקופה ארוכה...
אשמח מאוד לשמוע אולי מאוהבי מתח - המלצות למתח טוב...(גם פנטזיה תתקבל בברכה- זה מגיע בתקופות :) ) בתקופה האחרונה אני יותר בכיוון של מתח וריגול.