כשהתעורר, הדינוזאור עוד היה שם.
המשפט הזה של אאוגוסטו מונטרוסו, נחשב לאחד הסיפורים הקצרים המפורסמים (והקצרים!). אם לא טועה, פרשנות אחת שלו היא לגבי מאבקו של האדם בממסד. כיצד גם לאחר מאמצים למכביר, כשנאבקים במערכת, היא עדיין שם.
מעלתו העיקרית של "אמונה" בעיני היא העובדה שאברהם שלנו יוצא לראשונה להתמודד עם דינוזאור (במובן של משהו גדול, משהו שקשה להביס). ההתפתחות הזו, כמו גם הכתיבה המינורית, והדמויות המצוינות (כמו הבלשית החדשה שתחת פיקודו של אברהם), עומדות לזכותו של הרומן הרביעי בסדרה שנסמכת על שולחנם של ענקי הבלש הנינג מנקל עליו השלום וז'ורז' סימנון שעכשיו כשאני חושב על זה גם אינו בין החיים. בניגוד להארי הולה שמצליח להנפיק מגופו רווי האלכוהול והפציעות יריות מדויקות אה-לה הארי המזוהם כשהוא דולק אחר הפושעים הגרועים ביותר בגותאם, ז"א אוסלו, אברהם אברהם שלנו, כמו ז'ול מגרה וקורט וואלנדר, הוא אדם שלם ואמיתי שהוא גם בלש. ככזה הוא פחות מחוספס ואתלטי ויותר, ובכן, נוירוטי ואנושי. מטיל ספק בעצמו אבל גם רוצה להתקדם, חששן, אבל גם אמיץ.
אז מה יש לנו כאן. אישה קשת יום שבעברה טרגדיה שמקפלת בתוכה גם סוגיה משמעותית על יחסים בין המינים נוהגת באופן אניגמטי, וקשורה (או לא) למקרה שנחקר בו תינוק שהושאר בקניון סמוך לבית חולים. סיפורה נפרש בדרך שאני בדרך כלל אוהב - כאשר ברור שהסופר והדמות יודעים יותר מאתנו ואינם חושפים את הקלפים, והמתח הזה מייצר חלק ניכר מהעניין. אבל הפעם, עבורי לפחות, הפרטים היו מסובכים ומעורפלים מדי, והחשיפה ההדרגתית של סיפור הרקע, כמו גם ההתרחשויות בהווה היו מעט מסורבלות. בטח אם אני משווה לגיבורים לרגע בעלילות הספרים הקודמים בסדרה שסיפורם היה מהודק ונהיר יותר (במיוחד ב"שלוש" הקצבי שאינו חלק מן הסדרה אבל כולל נקודות השקה ומצטיין בקצב מהיר וחדות). ועדיין, יש נקודות זכות גם לקו העלילה הזה. המתח בין דמותה של האישה קשת היום ואפופת המסתורין לבלשית החדשה שעובדת עם אברהם אברהם נכתבים באמת ביד אמן שמשרטטת בדיוק רב את הסביבה, המחשבות והמתח בינאישי שסיטואציית חקירה מזמנת. ולצד העלילה הזו, עלילה נוספת בה אברהם חוקר באופן קצת יותר נהיר וליניארי את תעלומת היעלמו של אדם שקיים או שאינו ונעלם או שלא, ממלון ביפו. חקירה זו יותר זורמת ומרתקת. ההיקשים הלוגיים של אברהם בתחילתה מזכירים את שרלוק הולמס, וההמשך חוצה היבשות והמפתיע הרבה יותר מושך.
ייתכן שלכך כיוון משעני. אם לא טועה, הכריכה האחורית אומרת משהו על כך שאברהם רוצה בכרך הנוכחי לעבור לחקירות גדולות יותר, עם יותר עניין. אולי ההנגדה הזו בין היומיומי האפרפר על המזימה הסבוכה-אך-על-כרעי-תרנגולת שלו לגדול והסמוי עמו מתמודד אברהם אברהם בעלילה השנייה היא מכוונת. go figure.
בכל מקרה, מדובר בספר כתוב היטב, בעל דמויות עגולות ואמיתיות, קצבי ברובו ומעט חסר אחידות בסיפורים שנארגים לתוכו. לקראת תום הספר יש כמה סצנות מקפיאות דם, כשאברהם פוגש את הדינוזאור (זוכרים?) וגם המפקדת שלו לשעבר, אילנה ליס, מגיחה לרגע ומושיטה ידה באופן לא צפוי מן העולם שמעבר.
בקיצור, לא מושלם, אבל כשהוא כמעט יצור בשר ודם, אברהם אברהם וכמיהתו למשהו חדש וגדול מושכים אותנו פנימה, ועם כמה סצנות מרשימות מאוד, וסוף שמותיר ציפייה של ממש, הכי קרוב לקליף האנגר שמשעני הגיע אליו בעיני, כדאי מאוד לקרוא.
ציונים:
כתיבה: 9
תעלומה: 8
קצב: 8
דמויות: 9
ממוצע: 8.5
בונוס/עונש: שתי נקודות על הדינוזאור והקליף האנגר היחסי
מילה על ציונים. אני חווה דיסוננס, כי מחד הציונים מרגישים נכונים סובייקטיבית, ומאידך, מעריך שנהנתי יותר מהספר הראשון בסדרה - "תיק נעדר" - וציונו בבלוג נמוך יותר. אולי זו העובדה שהסדרה כבר מבוססת ולכן נהנית מחסד נעוריה, אולי השנים החולפות, בכ"ז 11, משנות משהו בהתייחסות. לא יודע. בכל אופן, ציונים, עסק מסובך, מצד אחד הם מספרים מדויקים, מצד שני ניתנים על ידי בני אדם.
סופי:8.7
תוספת נאה, גם אם לא ה-מצטיינת, לסדרה נהדרת שמקדמת את ספרות הבלש הישראלית, מומלץ בחום!
פסח שמח ורגוע
