אחרי "חשוב על מספר" ציפיתי מאוד לקרוא עוד תעלומה שבה ישתתף דייב גרני.
למי שלא מכיר, ב"חשוב על מספר", דייב גרני, בלש מבריק שיצא לפנסיה מוקדמת, נקרא על ידי חבר מימי האוניברסיטה לפענח תעלומה מוזרה.
חברו של גרני מפוחד, ויש לו סיבה טובה. אדם שולח לו מכתב שבו הוא מצליח לנחש על איזה מספר חושב חברו של גרני ברגע קבלת המכתב.
התעלומה הופכת ממוזרה למפחידה. חברו של גרני נרצח והעלילה מסתבכת. עוד אנשים נרצחים. הרציחות עצמן מותירות אחריהן שובל עדויות מבלבל. כזה שמצריך מוח חריף כדי לפענח אותן. כזה שיש לדייב גרני, בלש שמפעיל בעיקר כישורים של פסיכולוגיה ולוגיקה.
הפתרון המקורי לעניין ניחוש המספרים הפך את "חשוב" ליותר מעוד ספר מתח מוצלח בעיניי. מעין ציון דרך של מקוריות בקטגוריית התעלומות.
הספר עצמו היה מעט ארוך מדי. הדמויות אמינות, אבל שגרתיות יחסית. המתח בין גרני לאשתו, שכמו אשת נשיא מסוימת שלנו, עליה השלום, רק רוצה שבעלה יפרוש כבר באמת כדי שיוכלו לעשות משהו ביחד, הוסיף לעלילה עומק אבל גם משקל עודף. ועדיין, התעלומה המקורית וכושר הניתוח של גרני גרמו לספר להיות חוויה ייחודית.
ועכשיו דייב גרני חוזר. הוא נקרא לפתור תעלומה מזעזעת. פסיכיאטר מפורסם נישא למטופלת יפהפייה שלו. בזמן החתונה, הכלה נרצחת. ראשה נערף בבקתתו של הגנן, בן טיפוחים משונה של הפסיכיאטר האקסצנטרי. הגנן נעלם. שוב נותרות עדויות מבלבלות. סרט וידאו שמתעד את החתונה. כלי רצח שנמצא במיקום מוזר. ריבוי גרסאות באשר למניע של הגנן.
כל אלו הם רק נתוני הפתיחה של התעלומה הזו שמכילה לפחות שני רבדים מאוד מאורגנים. וגם, צריך לציין, די מופרכים.
אז איך הספר החדש?
החדשות המעניינות בקשר לג'ון ורדון, הן שנראה שהוא מנסה להיכנס לטריטוריה של ואל מקדרמיד, סופרת מתח בריטית שמתעסקת בתעלומות רצח אפלות רוויות מיניות ואלימות קשה. דייב גרני הופך בספר הזה למעין פסיכולוג, כמו טוני היל, גיבורה של מקדרמיד. זה שינוי מעניין, הן עבור הגיבור והן עבור העולם שבו הוא פועל.
בספר הזה גרני נכנס עמוק יותר לתוך הברכה האפלה של הרגשות והמניעים שיכולים לייצר מעשים של אלימות קשה ואכזריות בלתי נתפסת. ואת החלק הזה הוא עושה היטב.
החדשות הלא טובות הן שנראה כי ג'ון ורדון הולך בדרכו של מ. נייט שיימאלאן, במאי "החוש השישי", שמאז סרטו הראשון, ניסה לשחזר אותו באופן שהלך והפך לפחות ופחות מוצלח. גם כאן, פתרון התעלומה פחות מרשים מבספר הקודם.
הכתיבה עמוסה מדי בתהיות ופרטים, גם ביחס לספר הקודם שהיה ארוך מדי בעצמו. יש הרבה מופרכות ברבדים הנוספים של התעלומה. ורדון מתמקד בלהראות כמה גרני מבריק גם על חשבון האמינות של הסיפור וזה פוגם בסיפור.
החוויה הסופית שנותרים עימה היא די מבלבלת. מצד אחד, יש בספר ביקור בעולם אפל על מנת לפענח תעלומה נוראית, ובלש עם כישורים מרשימים, מנגד, הספר ארוך מדי ומאוד מופרך בחלקו.
אני חושב שעבור מי שקרא את הראשון, יהיה קשה להימנע מן השני. למי שטרם קרא את "חשוב" מומלץ מאוד להתחיל אתו. התעלומה הנוכחית בעיניי - כמה אנשים יקראו את הספר השלישי?
ציונים:
תעלומה: 8.5 מעניינת ומורכבת (10 ל"חשוב")
קצב: 7 איטי יותר מבספר הקודם, באופן שמפריע לקריאה (8 ל"חשוב")
כתיבה: 7 כתיבתו של ורדון ממשיכה להיות אינטליגנטית אבל עמוסה מדי, אפילו ביחס לספר הקודם (8 ל"חשוב")
דמויות: 8 למרות שאינן מעניינות מאוד, הדמויות של ורדון ריאליסטיות ואמינות. ("8 לחשוב")
ממוצע: 7.625 (8.666 ל"חשוב").
בונוס/עונש: אין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה