חריצים ומשבצות - ארן אראל (מאת אורי קידר)

אתחיל מהסוף – "חריצים ומשבצות" הוא ספר מתח טוב – כתיבה זורמת וקולחת, עלילתו רבת תפניות והפתעות ומקנחת בטוויסט יפה לסיום. כמו שכתוב בספר חוקי ספרי המתח.

אבל זהו.

ספק כמה ממנו יישאר בי בעוד כמה חודשים, ואחרי שאקרא עוד ועוד ספרים.

העלילה נעה על התבנית הבסיסית של בחור צעיר, שבבת אחת המזל מתחיל לחייך אליו. הבחורה המושלמת, עבודה טובה ובעיקר, סטארט אפ חדשני שנקנה במיליונים. ואז, בבת אחת, הכל קורס, והופך את מה שנראה כמותחן כלכלי סטייל ג'וזף פיינדר, לסיפור משפחתי כאוב ולסיפור אהבה מתוק מריר. לכל העסק מוטלת פרשת אונס שפותחת את הספר, נראית תלושה לחלוטין, אבל מתחברת בחזרה במערכה האחרונה, בצורה שנראית מעט מאולצת. האקדח שהופיע במערכה הראשונה משמיע בום חלוש מאוד באחרונה.

אראל מתאר בצורה מעניינת את נפשו הפצועה של הגיבור, שאחיו נהרג כמה שנים קודם לכן בתאונה מסתורית, שמתקשרת אף היא לסיפור.

הכתיבה מאוד תזזיתית, על אף שלא פעם מנסה אראל להעמיק את דמויותיו באופן קצת מלאכותי. ייאמר לזכותו שהקצב כמעט לא נפגם. להיפך, לעיתים יש תחושה שכדאי לעצור לרגע ולהבין מה קורה פה. הספר לא כתוב כמקשה עלילתית אחת, אלא הולך קדימה ואחורה בזמן.

גם במקרה זה אסייג את דבריי ואומר שאראל דאג לתפור היטב את כל החוטים הפרומים שיצר בעצמו במהלך העלילה. לו רק יוצרי הסידרה "אבודים" היו נוהגים כמותו...

אם יש בעיה שהיא באמת קשה בספר הזה, היא העובדה שבחלקים נרחבים ממנו, נדמה שהגיבור יודע יותר טוב מהקורא מה לעזאזל קורה פה. אני מאוד אוהב מסתורין והפתעות, אבל אני מעדיף לפתור את המסתורין יחד עם הגיבור, אחרת אני סתם מרגיש טיפש.

לסיכום, על אף אורכו של הספר (432 עמ'), הוא זורם, קולח ומעניין מאוד תוך כדי קריאה, עם מעט מאוד שאריות אחריו.

ציונים: 

כתיבה: 7. מהודקת ברובה, קצת מידלדלת בקצוות.
דמויות: 9. דמויות מאוד אמינות ומעוררות הזדהות.
תעלומה: 7. טובה וזורמת, רק כפי שציינתי – אני לא אוהב להיות זה שיודע פחות מכולם...
קצב: 9. כמו במטוס סילון.

ממוצע: 8

בונוס/עונש: עונש – רק כי כדאי שהסופר יתחבר למציאות נטולת פוטושופ – לא כל הנשים יפות, חלקות שיער ובעלות שפתיים חושניות....

סיכום: 7.75.

ספר כיף.