‏הצגת רשומות עם תוויות הוצאת קוראים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הוצאת קוראים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 באפריל 2014

פשוט עד מוות - פיטר ג'יימס





















את "פשוט עד מוות" קראתי אחרי "יצירת המופת" של אן אנקוויסט, ספר כבד ומקפיא. לכן, אני חושד שחלק מן ההנאה הרבה בקריאתו של "פשוט", נבע מתחושת השחרור שהפיח בי המעבר מעיסוק ריאליסטי בנטישה, גירושין ומוות בטרם עת להרפתקה בלשית קלילה וקצבית. אבל גם ללא יתרון מיקומו ברצף הקריאה, ל"פשוט עד מוות" יש די מעלות כספר מתח מוצלח ומרענן בזכות עצמו.

"פשוט" הוא הראשון בסדרה של עשרה ספרים שגיבורם הוא רוי גרייס, בלש בדרגת רב פקד במשטרת ברייטון. שבעה מן הספרים כבר תורגמו והוצאו לאור על ידי הוצאת "קוראים". כולם מכילים בשמם משחק מילים או חיבור לשורש מ.ו.ת. הנוכחי קרוי באנגלית "dead simple".

אישית, אני מאוד אוהב סדרות בלשיות. הן מאפשרות לעקוב אחר חיי הבלש/ית, ובכך מספקות עוד מימד לעלילת המתח. כמובן, צריך שהבלש יהיה דמות מעניינת. במקרה של רוי גרייס אפשר לומר שמדובר בהתחלה טובה. למרות שהכתיבה של פיטר ג'יימס לא פוסחת על קלישאות, גרייס הוא דמות מוצלחת. למה? כי הוא מכיל ניגודים מעניינים. לפעמים הוא קשוח כמו בריון רחוב, אבל מאמין בעל-טבעי ועובד עם מדיומים כמו היה אחד מהסקובי-גאנג של באפי, או אחד הכנונים שסייעו למאלדר ב"אקס פיילס". הוא מתגעגע לאשתו שנעלמה, אבל לא נמנע מלבחון את הנשים סביבו וליזום קשר. הוא מקנטר ומציק לשותפיו הצעירים, אבל גם אבהי. הסוד של דמות טובה הוא ניגודים מעניינים ואמינים, ובמשימה הזו, שחשובה שבעתיים כשמדובר בסדרה, ג'יימס נוחל הצלחה ראשונית.

 גם התעלומה מאוד מוצלחת. מייקל האריסון, בעלים צעיר ומצליח של חברת נדל"ן יוצא למסיבת רווקים עם חבריו. בתפריט, סיבוב בארים באזור ברייטון. עוד בתפריט, ומייקל אינו מודע לזה, נקמה מתוקה על מתיחות עבר שמייקל ערך לחבריו - קבורה בארון מתים עד שחבריו יסיימו את סיבוב הבארים שלהם. העסק משתבש כשהחברים נקלעים לתאונה ומייקל נקלע לסיטואציה הלא נעימה של להיות קבור חי. רוי גרייס מסייע לחבר שחוקר את היעדרו של מייקל ועם התקדמות החקירה הקורא נחשף לרמות שונות של איוולת ועוולות, עד לפתרון המוצלח.

הקצב מצוין, ולמרות שמדובר בספר שמגרד את ה-450 עמודים, הוא נקרא במהירות.

נקודת התורפה היא הכתיבה. קיימות עלילות משנה שמרגישות מכבידות, כמו למשל ליווי משפטו של עבריין אלים שחקירתו של גרייס הביאה אותו בפני השופט. חלק מדמויות המשנה פלקאטיות מדי (למרות שהשוטר חובב הסרטים שבה אותי) וקיים פער בין חלקים בהם העלילה משכנעת וקוהרנטית, לרגעים שבהם היא מרגישה עמוסה מדי. בנוסף, ג'יימס מרבה גם להשתמש בקלישאות והוא כנראה מאמין שדמויות נשיות יש להתחיל לתאר מהגוף ורק אז לעבור לאופי. עם זאת, בשל העובדה שבאופן כללי ג'יימס הוא כותב אינטליגנטי וקצבי, הליקויים הללו נבלעים בשטף האירועים המותח והמעניין שהוא מייצר.

ציונים:

קצב: 8.5
תעלומה: 9
כתיבה: 7.5
דמויות: 8 ממוצע בין המוצלחות לפחות מוצלחות.

ממוצע: 8.25

בונוס/עונש: אין

סופי: 8.25

המותחן הראשון בסדרת רוי גרייס קצבי וחביב. ייתכן שזוהי תחילתה של ידידות נפלאה.

יום שלישי, 15 בינואר 2013

כסף קטלני - לי צ'יילד (ביקורת אורח מאת ליאור סעדה)






אודה ולא אבוש, את הסופר לי צ'יילד ואת גיבור ספריו ג'ק ריצ'ר, לא הכרתי עד ליציאת הסרט בכיכובו של טום קרוז שיצא לא מזמן.

אני מניח שזה קצת באשמתי אך גם באשמת הוצאות הספרים שעל אף שתרגמו 15(!) מתוך 16 הספרים עד כה, כשלו בתרגום שמם של חלק לא מבוטל מהם, והחליטו להשתמש בתבנית קבועה –XXXX  קטלני (אתם מוזמנים להחליף את הxxx-ים במילה מזדמנת – ניסיון, חום, מוקש, אורח, שכנוע, ברבאבא. מניח שהבנתם את הרעיון...)


גם איורי הכריכה, היו גורמים לרובכם לדלג על הסדרה במבט אקראי בחנות הספרים, אך אין ספק שהגילוי הופך למתוק יותר.

לי צ'יילד - שם העט של ג'ים גרנט - הוא סופר בריטי שהחל את קריירת הכתיבה לאחר שנים שבהם עסק בכתיבת תסריטים להפקות טלוויזיה, והדבר בהחלט מורגש.
גיבור ספריו הוא ג'ק ריצ'ר, שוטר וחוקר צבאי בדימוס, שלאחר קריירה צבאית עמוסת הישגים מדליות ועיטורים, מחליט לפרוש ולנהל חיי נוודות ברחבי ארה"ב.
עם סט בגדים אחד לגופו, מברשת שיניים מתקפלת בכיסו (רציני לגמרי - בדקתי בגוגל, יש דבר כזה...) הוא חורש את היבשת לאורכה ולרוחבה ופוגש אנשים ותקריות ששואבים אותו בכל פעם בעל כורחו לעלילת ספר מזדמנת.

בספר הנוכחי, הראשון בסדרה, ריצ'ר מגיע לעיירה שקטה וקטנה בשם מרגרייב ובעודו נהנה מארוחה בדיינר המקומי, הוא נעצר באשמת רצח שהתרחש בעיירה.
צ'יילד חושף עיירה קטנה שנראית ומתנהגת כמו Pleasantville. מטופחת, מטופחת מדי, ועסקים קטנים ומשגשגים על אף שהאוכלוסייה אינה עולה בגודלה על זו שבכרם התימנים. אבל מתחת לפני השטח רוחשת מזימה בקנה מידה עולמי שריצ'ר מצליח בעזרת שיטות לא מקובלות לפרום תפר אחרי תפר.

הדמות של ריצ'ר היא גברית ומחוספסת. אם ברוס וויליס, ג'יימס בונד, צ'אק נוריס, טוני סופרנו ושרלוק הולמס היה מתנים אהבה אחד עם השני (רגע, תישארו איתי...) במוטל נידח באיידהו, ג'ק ריצ'ר הוא פרי אהבתם האסורה.
זה אומר גבר קשוח, בעל חוש צדק מפותח, עם יכולת ירידה לפרטים ו-catch phrase-ים שיכולים לפרנס את התעשייה ההוליוודית שנים קדימה.
כן כן, ג'ק ריצ'ר הוא הגבר שהייתם רוצים להתחתן/לשתות איתו בירה (המשפט מכוון לנשים וגברים כאחד...).
הוא שותה את הקפה שלו שחור וחזק, הוא לא מחפש צרות אבל הן מוצאות אותו בכל אשר ילך והוא מכיר לפחות 3 דרכים שונות לשבור לכם כל איבר אפשרי בגוף.

אבל אל תתבלבלו, לא מדובר בספר נוטף טסטוסטרון שירחיק את רוב קוראות הבלוג (הבנתי שיש פה לא מעט, אז אל תפספסו בנות...). צ'יילד הוא כותב מיומן ובעיקר פונקציונלי. הוא אמנם אוהב אלימות ונשק וחיבתו לצבא בהחלט מורגשת אך בכל פעם שמתעוררת התחושה שהוא נוטה ליפול למשבצת של עוד ספר סתמי שלא תזכרו 5 דקות אחרי, הוא מצליח ליצור פיתולים בעלילה ששואבים את הקורא הרבה מעבר למקובל בז'אנר.

צ'יילד אמנם נופל מדי פעם לנוסחתיות משהו ואין ספק שניתן לעגל מעט יותר את הדמויות מעבר למקובל בז'אנר אך הוא לא מזלזל בקורא ומצליח לייצר עלילה סוחפת, אינטליגנטית, ובעיקר, מהנה מאוד לקריאה

ציונים:
כתיבה: 8 פונקציונליות כבר אמרנו?
קצב: 9 ריצ'ר לא יודע הילוך איטי מהו
דמויות: 7 גם ג'יימס בונד היה שטוח עד לבואו של דניאל קרייג. לא שזה הפריע למישהו
תעלומה: 8.5 מבחינתי המדד אמור אמור לענות על שתי שאלות. 1.האם ראיתי את זה מגיע 2. What the fuck?    התשובות הן לא ולא בהתאמה (וזה דבר טוב....)
ממוצע: 8.5

בונוס/עונש: אני אישית לא הייתי מתעסק עם ריצ'ר אז אני מעלה בחמש נקודות
סופי: 9

לסיכום ,ספר סוחף ומהנה עם גיבור שבהחלט הגיע הזמן להעבירו לקולנוע. בסיומו תרצו לפתוח בקבוק בירה עם השיניים, לשים ברקע ac/dc ולתהות אם השכן ממול לא זומם משהו.....