קריאתו של קת'ולהו - הווארד פיליפס לאבקראפט

אחוז מסוים מן הרוצחים עובר להערכה פסיכיאטרית. חלקם מספקים הסברים מסמרי שיער.
"כל לילה הוא מדבר אלי. אני לא יודע את השם שלו, אבל הוא יודע עלי הכול. הוא הסביר לי שאני חייב להרוג את השכן".
הביטוי הרגשי של מי שמספר איך רצח על פי הוראה מגבוה בדרך כלל מצומצם או מנותק. המאזין עלול לחוש קיפאון או חרדה. אם הדיווח אמין, יוחלט כי האדם אינו כשיר לעמוד לדין, מחמת מחלה נפשית.

"קריאתו של קת'ולהו", קלאסיקת אימה משנות ה-30 של המאה שעברה, מכיל שלל דמויות שמה שמאפיין אותן הוא לפיתת הטירוף עד כדי נקיטת פעולות מסוכנות: הם חולמים על אל טורפני, אל מת, שחולם ומתקשר עמם בחלומותיהם, הם מקריבים קרבנות אדם על פי ציוויו, הם מפליגים עמוק אל הים ומסכנים את חייהם בשם אמונתם. "קריאתו" מביא את הקורא למגע אינטימי עם מחוזות הטירוף, עד סופו, ששופך אור מסוים על ההתרחשויות.

ה.פ. לאבקראפט הוא אחד ממבשרי ז'אנר האימה. רעיונותיו שימשו בסיס להרבה יצירות אימה מודרניות.
במהלך קריאת "קריאתו", חשבתי לעצמי שרעיון הפלישה לחלומות מזכיר את דמותו של פרדי קרוגר מ"סיוט ברחוב אלם", ורעיון החקירות של כתות ואלים מן החלל החיצון מזכיר את התוכנית "x-files". אם ממש רוצים למתוח את רשת הקרדיטים, אפשר גם לומר שקת'ולהו, האל החולם מן הים, שימש, בנוסף לז'אנרים אחרים, השראה למפלצות הימיות של "pacific rim", שטרם ראיתי, אבל הטריילר שלו הדגיש בבירור ש"תמיד חשבנו שהם יגיעו מהחלל, אבל הם הגיעו מן הים". בקיצור, חלוץ.

את רוב סיפוריו כתב לאבקראפט בעשורים הראשונים של המאה הקודמת. למרות היותו חלק מן הקנון, הוא תורגם לראשונה לעברית רק לפני מספר שנים, כשאוסף סיפורים שלו, "התוהו המזדחל", פורסם על ידי הוצאת "אודיסאה". ועכשיו הוצאת "פרדס" מוציאה לאור שניים מסיפוריו, "קריאתו של קת'ולהו" ו-"הצל מעל אינסמאות'".

ב"קריאתו של קת'ולהו", המספר, אדם צעיר וסקרן המדווח על האירועים בגוף ראשון, חוקר שובל רמזים שהותיר אחריו דודו, הפרופסור אנג'ל, שנפטר בנסיבות חשודות. אנג'ל חקר אירוע לא מוסבר בו מספר אנשים חוו חלומות מפחידים דומים. המילים "קת'ולהו" ו"ר'ליה" הופיעו בהם. בעקבות הפרופסור פוגש המספר פסל צעיר שהושפע מאוד מן החלומות, והוא ספק שפוי ספק מטורף, שוטר וותיק שנתקל בכת רצחנית, ושובל רמזים וזיכרונות שהותיר אחריו ימאי וותיק שנקלע לאירוע מטורף. בכל המקרים הגורם המפעיל הוא קול חיצוני, נסתר, וסמכותי, שמצליח להצמית ולהשפיע.

הכתיבה של לאבקראפט משובחת, ארכנית ומפורטת, אבל באופן שאינו מכביד. הקצב איטי, כבד ומזדחל כמו הרוע שהוא שעליו הוא מספר. למעשה לא קורה הרבה. אנחנו נחשפים להתחקותו של המספר אחר העדויות שאסף דודו ולהמשך החקירה שהוא עורך. אבל אין קטעי פעולה או מתח ואין טוויסטים בעלילה. מה שכן יש זו תחושה עמומה של סכנה קרבה, וחיזיון של יישות רודפנית שנחשף בקצב איטי המעורר חרדה. התרגום מעולה. ונראה ש"פרדס" פעלה נכון כשבחרה להוציא את הסיפור הקצר כספר בפני עצמו. למרות שמדובר ב-70 עמודים קצרצרים, ארוזים בכרך חביב דוגמת ספרי "צמרמורת", ההישאבות לתוך הרעיון של מציאויות נסתרות ומצמיתות, בה מולכים אלים מתים-חולמים, יכולה להיות די מטלטלת.

הדמויות של לאבקראפט יותר שטוחות משטוחות. בני האדם בסיפור אינם מקיימים מערכות יחסים של ממש זה עם זה, אלא אם כן הם רוצחים או אוסרים איש את רעהו, והם לא בעלי תכונות אופי או עולם פנימי מעניין. הדמויות שם כדי לשקף את החרדה מפני היצורים והעולם שלאבקראפט מתאר, כדי שהקורא יוכל לחוש את האימה, ובכך הן ממלאות את תפקידן נאמנה.

אבל "קת'ולהו" הוא לא סיפור של דמויות, הוא סיפור של מפלצת טורפנית כל-יכולה, שכנראה מייצגת את הפחדים הקדומים שלנו מעידן שבו התחרינו בטורפים מסוכנים מאתנו, וככזה, הוא מהווה אבן דרך מפחידה ומומלצת בספרות האימה.

ציונים:

דמויות: 6.5
קצב: 8 הקצב האיטי מתקזז היטב עם כתיבה משובחת ועם העובדה שמדובר בסיפור קצר
תעלומה: 8.5 במילה אחת, אמאל'ה
כתיבה: 9

ממוצע: 8

בונוס/עונש: אין

סופי: 8

קלאסיקת אימה שלא נס ליחה, ושכוחה בכתיבה משובחת, זחלנית ומטרידה. נתראה ב"אינסמאות'" :)