"מותה האיטי של לוסיאנה ב'" הוא הספר האחרון שקניתי במבצע טרם החלת חוק הספרים של ח"כ ניצן הורוביץ והשרה לימור לבנת. על פי פרסומים, החוק במתכונתו הנוכחית עדיין לא עושה את העבודה עבור החנויות או הסופרים. אולי עוד מוקדם לתת לאנשי מרץ והליכוד לעשות בריינסטורמינג בכוחות עצמם. ימים יגידו. בכל מקרה, "מותה האיטי של לוסיאנה ב'" (להלן "מותה"), הוא לא רק הספר האחרון וכו', אלא גם מותחן פסיכולוגי מעולה בטירוף.
גיירמו מרטינס הוא סופר ארגנטינאי ודוקטור למתמטיקה (!). ספרו הקודם "רציחות אוקספורד", שגם עובד לסרט בכיכובו של אלייז'ה ווד, היה מותחן שמתרחש על רקע חיי האקדמיה והמתמטיקה. קראתי וראיתי ולא התלהבתי. ייתכן שחוסר היכרות עם עולם המתמטיקה הגבוהה מנע ממני להבין רעיונות עמוקים, וייתכן שהספר סתם לא היה משהו. לא אדע עד שלא אעשה תואר מתקדם במתמטיקה. משמע, לא אדע.
"מותה" שתורגם והוצא לאור אף הוא בהוצאת "עם עובד" הוא כבר משהו שונה לגמרי. למרות שאפשר לומר שהמבנה שלו כמעט מתמטי. הספר מהודק, ללא מילה מיותרת, והעלילה נבנית נדבך על נדבך באופן מדויק, כמו חידה מטרידה.
גיבור הספר הוא סופר בעל הצלחה צנועה. מין אנטי גיבור. צנוע בשל התפכחותו מתקוותיו ביחס לחייו. לפני עשר שנים שכר צעירה, לוסיאנה שמה, שתקליד עבורו את הרומן שעליו עבד. לוסיאנה עבדה באותה עת עם סופר נוסף, קלוסטר שמו, אדם אניגמטי שהתרחק מאור המצלמות, קצת כמו ג'יי די סלינג'ר. התאפשר לה לעבוד עם הגיבור למשך חודש שבו שהה קלוסטר בחופשה. הדינמיקה הקצרצרה הזו של החודש המשותף גורמת לכך שעשר שנים לאחר מכן, יקבל גיבורנו שיחה מבהילה מלוסיאנה שתטען כי בשנים שחלפו מאז עבודתה המשותפת עם הגיבור, יחסיה עם קלוסטר השתנו והפכו לכאלה של רודף ונרדף. קלוסטר, לטענתה, מחסל את הקרובים לה. ויש לה הוכחות. גיבורנו שומע את גרסתה של לוסיאנה, ואחר נפנה לברר האם הדברים נכונים.
קצת כמו ברומן הקודם שנסקר כאן, "החווה", גם "מותה" הוא מותחן פסיכולוגי שבו יש קרב על האמת בין שני אנשים. אז היו אלו בעל ואישה והבעל נבלע אל תוך העלילה. כאן מתמודדים הצעירה התוססת לשעבר והסופר קר הדם: האם לוסיאנה משוגעת? או שמא קלוסטר, שבינתיים שינה עורו והפך למין סלב, הוא רוצח שטני, אינטליגנטי וקר רוח יותר מגיבורי רבי המכר עמוסי המיתות שהוא כותב? אבל בעוד ש"החווה" צלח את המשימה בהצלחה חלקית, "מותה" הוא מותחן חסכני ומדויק. ולמרות הרזון האנורקטי שלו מצליח לדון בקשר החמקמק בין בדיון למציאות ובין הצלחה לדורסנות, ואולי אף מרמז למעין הקבלה מטרידה בין היכולת ליצור ליכולת להרוג.
הכתיבה מעולה. כל הדיונים שהוזכרו לעיל אינם מורידים מהיותו של הספר מותחן מהיר ויעיל. רגשות ומחשבות מתוארים בצורה כובשת שבאמת מקשה להניח את הספר מהיד. העולם הפנימי של הדמויות נפרש בצורה משכנעת ומרתקת, ותהליך החקירה מתקדם בקצב רצחני בין האירועים העקובים מדם, עד לפתרון שמהווה התנגשות חזיתית בין שתי גרסאות שונות של המציאות.
ציונים:
קצב: 9
דמויות: 9.5
תעלומה: 8.5
כתיבה: 9
ממוצע: 9
בונוס/עונש: אין
סופי:9
מרטינס, הסופר-מתמטיקאי הארגנטינאי, יצר מותחן מוקפד שמתקדם אל סופו באותה יעילות של הרוצח הפועל בין שורותיו מבלי לוותר על עומק פילוסופי מהנה. מומלץ בחום.
מסכימה עם כל מילה שנכתבה על הספר. את הדפים האחרונים כבר קראתי לאט כדי שלא יגמר... \
השבמחק