בליץ - קן ברואן

בשבוע הספר ביקרתי בדוכן של "הוצאת סלע" ויצא לי לשמוע את המו"ל מסביר הפנים, זיו כהן, משיב לשאלה של אדם אחר שעצר שם ושאל כיצד הפך קן ברואן לסופר פורה כל כך?  מסתבר שברואן הספיק לכתוב עשרה ספרים לפני שמצא מו"ל שהחליט לפרסם את ספריו.

ההיסטוריה הקצרה הזו סייעה לי להבין את הפער שבין הסדרה שאליה משתייך בליץ לסדרת "ג'ק טיילור". עושה רושם שברואן התנסה במספר סגנונות לפני שספריו החלו להתפרסם.

בליץ הוא כנראה החלק הראשון בסדרה של לפחות שני ספרים (זה שאחריו נקרא השועלה) העוסקת בתחנת משטרה בריטית, וכוללת מגוון רב של דמויות של שוטרים מופרעים ולא כל כך מוצלחים - ברנט, הבלש הפסיכופט, בעל איים של רכות אישיותית, פולס, שוטרת שחורה צעירה בעלת יצר עז של הרס עצמי, ופורטר, בלש הומוסקסואל שמייצג, אני חושב, את דמות הנורמלי שמולה כולם נראים קצת יותר מטורללים (קצת כמו אייל קיציס בארץ נהדרת). קיימות דמויות קבועות נוספות, אבל הן אינן עמוקות או מותירות די רושם.

בסיפור הנוכחי, חבורת השוטרים נאבקת ברוצח שוטרים סדרתי.

הבעיה, קצת כמו ב"השועלה", היא שכל הגיבורים, פושעים ושוטרים כאחד, הם אימפולסיביים מדי, לא מספיק אמינים, לא מספיק עמוקים וכך הופך הסיפור למעין "סלפסטיק מתח", תת-ז'אנר שהומצא על ידי ברואן, כנראה כאחד מניסיונותיו הרבים (איזה הספק!) להצליח לפרוץ כסופר.
אין בכך שום דבר פסול, אבל אם צריך לבחור בין הסדרה הנוכחית לזו של ג'ק טיילור, אני הייתי מעדיף את טיילור בכל הזדמנות.

ציונים:

תעלומה: 6
כתיבה: 6 קריא מאוד, אבל הכתיבה ממש אוורירית.
דמויות: 5 עדיף היה להפחית במספר הדמויות ולהעמיק בהן.
קצב: 8

ממוצע: 6.25

בונוס/עונש: עונש של שתיים וחצי נקודות - מברואן אפשר לצפות ליותר.

סופי: 6

מעביר את הזמן, אבל מדובר ללא ספק בקו הג'אנק-פוד של תעשיות ברואן.