יום שלישי, 2 בפברואר 2016

לואובוי - ג'ון ריי





















"לואובוי" הוא עוף מוזר. יש בלש. יש מרדף. יש תפניות חדות. יש סוף סגור. יש בו אפילו רכבות, שלאחרונה חזרו לאופנה. אבל למרות נתונים מבטיחים אלו, שורה עליו ענן של עגמומיות והוא מתנהל באותה גמלוניות שבה מתנועעים חולים מאושפזים בגינת בית החולים.

לואובוי הוא וילי הלר. נער צנום ואינטליגנטי, שכבר בתחילת הספר מצוי בבריחה מפני שניים, "גולגולת" ו"עצמות" הדולקים בעקבותיו. לואובוי צריך לחמוק מהם על מנת להיות חופשי להתמודדות עם סכנה מיידית הקשורה להתחממות הגלובלית. בהדרגה אנו מגלים כי במסע שלו לעשות טוב ולהסיר את הסכנה, ביצע לואובוי מספר עברות, וכי חוץ משתי הדמויות המאיימות, דולק אחריו גם עלי לאטיף, בלש מהיחידה ל"נעדרים בסיווג מיוחד", יחידת משטרה אומללה שאחוזי הצלחתה מפלרטטים תדיר עם מספרים חד ספרתיים. לאטיף יוצר קשר עם אמו האניגמטית של לואובוי, ויחדיו הם רודפים אחריו במבוך החשוך והחמים של רשת הרכבת התחתית של ניו-יורק.

אם התיאור הזה מרגיש לכם ברור ולא ברור (מי הם גולגולת ועצמות, מה היא הסכנה עימה מתמודד לואובוי), זה כנראה מפני ש.

ספוילר -

די מהר מתברר שויל לוקה במחלת נפש, סכיזופרניה פרנואידית, הבאה לידי ביטוי בהפרעות בחשיבה, הזיות, תחושות רדיפה והצפה של החושים על ידי העולם הסובב. הנתון הזה מוסגר די בתחילת הספר, והופך אותו ממותחן שבו יש צמד מפחיד של מרצחים הדולק בעקבות הגיבור בשל סוד מסתורי, לכזה שבו מנסים הדולקים להציל את הנמלט מעצמו, ולפחות מותח והרבה מכמיר לב. יש משהו תזזיתי, מיוזע, עצוב ומיואש וקורע לב באופן שבו מתאר ריי את החוויות של לואובוי, את הדרך שבה אפילו מבט מאדם זר יכול להעלות את הטמפרטורה של הגוף ואת כל האופנים שבהם המחלה טורפת את המציאות ומותירה את החולה קרבן לתחושות ורשמים של פחד ואימה, שהסובבים אינם חולקים עמו.

סוף ספוילר.

הכתיבה של ריי זורמת ומעבירה היטב את החוויה הפנימית של לואובוי, את ההיגיון הייחודי שלו ואת הדריכות והבלבול שמהווים מנת חלקו של כל מרדף מתיש. דמויות המשנה אמינות וטובות. בין לאטיף העגמומי וויאולט, אמו המוזרה משהו של לואובוי, נרקמת מערכת יחסים המשלבת חיבה, ביישנות וחשדנות. הקצב מהיר יחסית, למרות שלעתים נוצר עומס בתיאור תהליכי החשיבה של הדמויות, ולמרות שהמרדף כולו מתרחש על פני שעות ספורות, העסק הופך מעט מכביד לפרקים. מנגד, השימוש הזה בכתיבה על חשיבה חיוני על מנת לסייע לנו להבין את ויל/לואובוי.

ציונים:

כתיבה: 8.8
דמויות: 9
קצב: 8
תעלומה: קט' לא רלוונטית.

ממוצע: 8.6

עיקר העניין ב"לואובוי", אינו במרדף או בתפניות, אלא בהיותו רומן נגיש יחסית, שגיבורו האמיתי הוא הנפש האנושית הנאבקת על הישרדותה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה