שיטוט בדוכני שבוע הספר השנה לימד כי ע"ע טרם הוציאו לאור את "gone girl" של ג'יליאן פלין שכבר נבחר להפוך לסרט תחת ידיו של דיוויד פינצ'ר (האחראי לעיבוד האמריקאי ל"נערה עם קעקוע דרקון"). אז עד אז, ביקורת על ספרו הקודם של ג'יימס סיגל בסדרת "מתח עולמי".
בהשוואה ל"שקרים", הקודם של סיגל שקראתי, "התינוקת" מהווה אכזבה, אבל זה עדיין לא אומר שהוא לא ספר טוב.
מסגרתו של הרומן מערבבת בין שני עולמות קשים. בעיות פוריות והמצב המזעזע של קולומביה. מדינה שסועה ומדממת, עקב מאבקן האלים של שלוש סיעות - ממשל, ימין ושמאל, שענף היצוא המרכזי שלה - סמים - הוא בעייתי בלשון המעטה. ענף יצוא נוסף, חוקי, הוא, מסתבר, תינוקות לאימוץ.
פול וג'ואנה, זוג בורגנים מניו יורק, נתקלים בקשיים מפרכים בניסיונותיהם להביא ילד, כמעט עד כדי פרדה. מפגש מקרי עם אישה שאימצה ילד בקולומביה מוביל אותם אל המסלול.
הספר זורק אותנו בפתיחה היישר אל שיאו של תהליך האימוץ. הזוג טס לפגוש את בתו העתידית בבית היתומים שבקולומביה. כיאה לאורחים ממדינה מערבית עשירה הם מקבלים נהג צמוד ואף מטפלת שמסייעת להם לטפל בבתם החדשה, התינוקת. התהליך עובר בהצלחה. אבל בעקבות תקרית שמתרחשת שעות ספורות לאחר תום התהליך, ג'ואנה מתחילה לחשוש שמשהו קרה לבתם הטרייה. כאשר פול מנסה לעמוד לצידה של אשתו, העניינים מסתבכים, ובני הזוג מתנגשים ראש בראש עם מורכבותה של קולומביה במלוא הדרה.
התעלומה מוצלחת, אפילו מאוד. הדמויות, כמו ב"שקרים", אינן עמוקות מדי, אבל משכנעות ומעניינות. פול הוא שמאי ביטוח מעט אובססיבי לפרטים, וג'ואנה היא מעין אמא-לביאה. גם דמותו של מיילס, עורך הדין שמלווה את הזוג מוצלחת ואמינה, וכך גם גלינה ופבלו, ודמותו העלומה של מנואל. הקצב מהיר וקופצני, גם כן, כפי שהיה ב"שקרים".
עד כאן הכול טוב ויפה. הסיבה ש"התינוקת" מחוויר מול אחיו הצעיר ממנו בשנה (הספרים נכתבו ב-2005 ו-2006) היא הכתיבה. ב"שקרים", היטיב סיגל לטוות רשת רחבה של קורים מסתוריים, ולכן, לכל אורך הספר נשמרה רמה קבועה של עניין ומסתורין לצד ההומור המוצלח. "התינוקת" כתוב אף הוא באופן מאוד אינטליגנטי, ונקודת המוצא שלו מעניינת מאוד, אבל התחושה בעת הקריאה הייתה שהחלקים לא ממש מתחברים למשהו קוהרנטי, אלא מהווים אפיזודות מנותקות אחת מן השנייה, הכתובות כל אחת באופן די פשטני, מה שהעניק לקריאה חוויה של צפייה סרט פעולה בינוני.
ועדיין, למרות חוסר האינטגרציה היחסי, בגלל שסיגל הוא כותב טוב כנראה גם כשהוא כותב פחות טוב, לא ניתן לומר שהספר כתוב באופן גרוע.
סיפורם של גלינה וברון הסמים הוא מוצלח (שימו לב לקטע המקסים שבו גלינה קושרת בין זיכרון ילדות של בתה המרקדת בשלוליות לאופיה הלוחמני). כך גם הקשר בין גלינה וג'ואנה ובין פול למיילס. והסיום קושר היטב קצוות שונים התעלומה ומספק טוויסט מוצלח. ולמרות אלו, הספר פשוט לא מצליח למורכבות ההזויה והמטורללת שהפכה את "שקרים" למוצלח כל כך.
ציונים:
תעלומה: 8.5 מקורית ומערבבת היטב בין נושאים אקטואליים.
קצב: 8.5
דמויות: 8
כתיבה: 7.5 לא אחידה, ובעייתית במבנה.
ממוצע: 8.125
בונוס/עונש: מינוס נקודה ורבע על הנפילה ביחס ל"שקרים".
סופי: 8
ספר מתח קצבי ואינטליגנטי, אך לא אחיד ברמתו, שמערבב בין תהליכי אימוץ ומלחמות סמים, לקוקטייל מסמר שיער.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה