יום שני, 15 באפריל 2013

הנץ ממלטה - דשיל האמט


"הנץ ממלטה" שנכתב לפני יותר משמונים שנה נחשב לאחת הקלאסיקות בספרות המתח מז'אנר ה"hard boiled". דרור משעני עורך כתר, מסביר היטב את ההבדל בין סם ספייד, הבלש ב"נץ" לבלשים הקלאסיים ששלטו בכיפה באותה תקופה, דוגמת שרלוק הולמס והרקול פוארו. הספר עובד לסרט קלאסי בהשתתפות האמפרי בוגרט ופיטר לורה (שניהם שיחקו גם ב"קזבלנקה" המופלא) בבימויו של ג'ון יוסטון.

בהתאם לז'אנר, העלילה מתרחשת בזירה העירונית והאפלה. בלש פרטי ושותפו נשכרים על ידי אישה יפה כדי לאתר את אחותה הצעירה. השותף נרצח, והבלש, סם ספייד, מגלה כי הסתבך עם קבוצת אנשים מפוקפקת המחפשת אחר חפץ נדיר ויקר ערך.
מדובר כביכול בעלילה פשוטה, אך האמט יצר מהחומרים הבסיסיים הללו מותחן מסקרן שהמאפיין העיקרי שלו הוא העמימות האופפת את הדמויות. כל הדמויות, לעיתים כולל ספייד עצמו, מנסות להסתיר את האמת, את זהותן, את הבריתות ביניהן. כמעט לכל הדמויות מאפיינים פסיכופטיים, כולן פועלות על סמך חשד באחרים, ועל סמך הניסיון למקסם את הרווח של עצמן על חשבון אחרים. ספייד הוא יוצא מן הכלל בכך שיש לו מספר (מועט) של עקרונות וחיבור מסוים לקהילה, אבל ככלל, מדובר על חבורת זאבים בודדים שלא תהסס לבגוד כדי להרוויח. הדמות היחידה שכן מגלה מאפיינים אנושיים, מזכירתו של ספייד, אפי פרין, מסמלת אולי את דעתו של האמט על "האנשים הטובים", ולא ארחיב כדי לא לפגוע בקריאה.
משחק ההישרדות הזה בין הדמויות הופך מוצלח אף יותר בגלל דמותו של ספייד. הוא מרתק, הפכפך, ציני ומורכב. קשה לצפות את התנהגותו אבל בטוח שהיא תמיד תהיה מעניינת. שיאו של הספר, בחמישים העמודים האחרונים מובל על ידי ספייד - המרדף אחר הפסלון מגיע אל דירה קטנה שבה מתרכזים כל ציידי האוצר וספייד. בהתנהלותו ספייד נותן לכל מתמודדי הריאליטי של הישרדות ודומיה שיעור מאלף בהנהגה, התססה וחתירה עיקשת למטרה.
ואם כבר ריאלטי, אז עוד תכונה טובה של הרומן הזה היא חסכנותו. אין "אפקטים מיוחדים", מרדפים או קטעי פעולה מוגזמים. המרדף מתרחש בנוף עירוני מצומצם שכולל שתי דירות ושני חדרי מלון ועוד מספר מועט מאוד של זירות. האקשן האמיתי קורה במוחותיהן של הדמויות, שנייה לפני שהן מחליטות על המהלך הבא, בניסיון להניח ידיהן על הפרס.
סופו המפתיע של הספר חושף את מורכבויותיהן של תעלומות הרצח בדגש על הרצח הראשון.

צריך לומר משהו על העטיפה. חבל. בחורה בלבוש מינימלי, ספק מתה, ספק המומה. ברקע גבר שפניו חבויים. מעבר לכך שלא היה קורבן נשי ב"נץ", ובכך העטיפה מטעה, הכריכה גורמת לספר להיראות כאילו נכתב עבור אוכלוסיית הנקרופילים או עבור חובבי הרוהיפנול. אני הרגשתי שהעטיפה מזיקה ליוזמה של תרגום קלסיקות ולניסיון לתת לספרות המתח במה קצת יותר מכובדת. ההרגשה הזו התחזקה עם קריאת ההקדמה התמציתית והמעניינת של עורך הסדרה, דרור משעני.

אבל נחזור לספר. אפשר להמשיך ולהתפייט על זה שהרומן מתאר באופן מסוים את דעתו של האמט על כוחו של הקפיטליזם, ועל איך הוא יכול להפריד בין אבות לבנים, או להתלונן על הגזענות החבויה בו - עורך הדין הוא ווייס, הבחור מהמזרח התיכון נקרא קאירו (קהיר) - או על שנאת הנשים שבו, על סמך האופן בו הן מיוצגות, טיפשות או שטניות, או על כך שהוא מיושן, אבל עדיף פשוט לקרוא.

ציונים:

תעלומה: 8
כתיבה: 9
דמויות: 9
קצב: 9

ממוצע: 8.75

בונוס/עונש: שתיים וחצי נקודות על הסרט המצוין שנעשה על פי הספר.

סופי: 9

קלאסיקה שמצליחה לשמור על מעמדה.

חג שמח.



האמפרי בוגרט ונץ